דברי יהושע (פריידין)· רבי יהושע פריידין
פרשת אחרי
וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן. פירש"י מת"ל היה ראב"ע משלו משל לחולה שנכנס אצלו רופא אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני זה זרזו יותר מן הראשון לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן. ולכאורה אין להבין למה הוצרכה התורה כ"כ לזרז את אהרן להזכיר לו מיתת בניו במצוה זו יותר זירוז מכל ישראל. גם אין להבין למה הוצרך לזה משל אשר זירוז מיתה הוא זירוז גדול. ונראה מעט להבין דהנה אזהרת אהרן היה כאן ואל יבוא בכל עת אל הקודש לזאת הוצרך לזירוז גדול. ונבין זאת ע"פ המשל מהחולה מן הסתם אם הרופאים הזהירו את החולה לבל יאכל צונן היה להחולה חולי של חמימות אש אשר בעבור זה מתאוה החולה לדברים צוננין ואמר לו הראשון לבל יאכל צונן. והנה מן הסתם נתחזק החולאת החמימות עד שהוצרך לרופא אחר. והנה מדהיה להחולה חמימות ביותר התאוה עוד החולה יותר לדברים צוננין לקרר החמימות ולא יוכל החולה להבין בשכלו למה לא יאכל דברים צוננין אך הרופא הבין זאת אשר כפי החולאת שלו אף שהחמומות הוא רב מאד אין עתה העת לאכול דברים צוננין והוא בסכנת מיתה אם יאכל דברים צוננין לזאת הוצרך לזרזו יותר מן הראשון כי עתה החמימות יותר גדול. ועפ"ז יש להבין הנמשל כי אהרן הכהן היה תמיד בוער בו הקדושה ולבוא אל הקדש וכאן היה האזהרה ואל יבוא בכל עת אל הקדש לזאת הוצרך לזירוז במיתת שני בניו במה שבאו אל הקדש: