דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת תבוא
אות ק)
במדרש וענית ואמרת יל"ר העובר לפני התיבה מהו שיהא מותר לענות אמן אחר הכהנים. כש"ח העובר לפני התיבה אל יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף ואם הבטחתו שיחזור לתפלתו רשאי. ותמוה. ולתרץ נקדים מה דאי' בש"ס דברכות דל"ד ע"א העובר לפני התיבה לא יענה אמן ולא ישא את כפיו ואם הבטחתו שהוא נושא כפיו וחוזר לתפלה מותר וכ' התוי"ט וז"ל כ' הגה"מ הטעם כדי שלא יתבטל נשיאות כפים אבל אם יש כהן אחר שישא את כפיו לא ישא הש"צ אפי' בהבטחתו ולכך לא התירו לעובר לפני התיבה לענות אמן אף בהבטחתו דסתמא תנן לא יענה ודוקא משום ביטול נ"כ התירו והנה בספרי ל"ח כתבתי משום שהראו לי במדרש פ' כי תבא יל"ר מהי שמותר לענות אמן בהבטחתו וכו' לכך חזרתי לומר דמתני' רבותא קמ"ל דאפי' הפסק גדול של נ"כ מותר באם הבטחתו וכ"ש אמן ועתה שבתי וראיתי שאין למדי' הלכה ממדרש וכו' עיי"ש. לפ"ז י"ל דזהו שאלת המדרש באם הבטחתו אי רשאי לענות אמן או לא כדמסופק בל"ח דודאי לא שאל בלא הובטח דמשנה ערוכה הוא דאסור כנ"ל. ואיתא בתוס' ד"ה לא יענה אמן תימא דהא מפסיק בתפלה בעניות אמן וי"ל דעניות אמן ל"ח הפסק מאחר דצורך תפלה הוא עכ"ל לפ"ז ל"ש לישנא דאם הבטחתו בעניית אמן דמשמע דהוי רשות דהא מחובת תפלה הוא א"כ מוכח כחזרה של התוי"ט דודאי לא קאי האי ואם הבטחתו כו' אלא אסיפא דמילתא אנשיאת כפים לחוד אמנם אי נימא שומע כעונה שייך שפיר לישנא דרשות אף בזמן חוב דמצי לשתוק ואפ"ה יוצא דשומע כעונה וע"ז קאמר רשאי ואי' בירושלמי בתחלה הי' כ"א מביא וקורא משרבו ע"ה התקינו שיהי' הכהן קורא והמביא שומע דשומע כעונה מדכתיב וענית ואמרת עכ"ל ולפ"ז יובן המדרש היטב וק"ל:
אות קא)
ובדרך אחר נראה דאי' בש"ס דסיכה דל"ח ע"ב דשומע כעונה וכ' התוס' המתפלל בצבור וש"צ אומר קדושה או איש"ר ישתוק מתפלתו וישמע והרי הוא כעונה ולכשיגמור הש"צ יחזור לתפלתו וקשה ממה דאי' בפ' מ"ש אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע הש"ץ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל ותי' אע"ג דשומע כעונה מ"מ עונה עדיף ומצוה, מן המובחר הוא ואי' בירושלמי דשומע כעונה מדכתיב וענית אבל אמירה עדיף דכתיב ואמרת ולפ"ז יתורץ שפיר דבל"ז ה"א דאסור להפסיק דיכול לשתוק והוי כעונה אבל השתא דקאמר וענית ואמרת מוכח דאמירה עדיף לכן מקשה שפיר ילמדנו רבינו וכו' והבן:
אות קב)
איתא בזוהר רזא דגאולה באורייתא היכי רמיזא דכתיב והיו חייך תלואים לך מנגד ותמוה. ונראה דאי' בש"ס סנהדרין דצ"ח קשאל ר' שמעון לאלי' אימתי יבא בן דוד א"ל היום א"ל והא קא חזינא דלא בא א"ל היום אם בקולי תשמעון ואי' בש"ס קידושין דף למ"ד אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד אם אזיל מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר והיו חייך וכו' והשתא א"ש הזוהר דשאל רזא דגאולה היכי רמיזא דכתיב והיו חייך וכו' דהיינו שיזכור לו יום המיתה ואז בודאי לא יחטא ויהי' היום אם בקולי תשמעון ובודאי יבא בן דוד וק"ל: