אור ברסלב
דברי יהונתן פרשת קדושים

דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

פרשת קדושים

פרשת אחרי

אות סה)

בש"ס דיבמות דף ה' ע"ב אשכחן דאתי עשה ודחי ל"ת גרידא ל"ת שיש בו כרת היכא אשכחן דדחי וכו' אלא סד"א תיתי מבנין בהמ"ק דתני' יכול יהא בנין בהמ"ק ד"ש ת"ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו וכו' מאי לאו בבונה וסותר וכו' לא לאו דמחמר ואפ"ה ל"ד אלא דקיי"ל דאתי עשה ודל"ת ליגמור מהכא דל"ד וכ"ת שאני לאוי דשבת דחמירי והא תנא בעלמא קאי ולא קא פריך דתני' יכול א"ל אביו היטמא וא"ת אבדה יכול ישמע לו ת"ל איש אמו ואביו תיראו וכו'. ובתוס' ד"ה והא תנא כו' הקשה דמשמע דאי איירי בבונה וסותר ניחא אדרבה כ"ש דקשה טפי דהיכי יליף דהיטמא ואל תחזור ליכא כרת ושבת איכא כרת עיי"ש ונ"ל ליישב דלכאורה קשה הא אי' בשבועות אין בנין בהמ"ק דוחה לא את השבת ולא את היו"ט ופירש"י מדכתיב את שבתותי תשמורו בשני שבתות הכתוב מדבר ולפ"ז קשה האיך בעי הש"ס ליליף כאן דעדל"ת שי"ב כרת מדכתיב את שבתותי וכו' תיפוק לי' דאצטריך הקרא להורות דאין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט דהתם הוי ל"ת שאין בו כרת מיהו ז"א דמהיכי ילפי' דאין בנין בהמ"ק דוחה יו"ט מדכתיב את שבתותי לשון רבים ולא כתיב את השבת תשמרו ש"מ דקאי גם על יו"ט א"כ דייק הש"ס שפיר דע"כ עדל"ת שי"ב כרת דאל"כ אכתי קשה לכתוב רק את השבת תשמרו וממילא ידעי' דקאי איו"ט דעל שבת לא אצטריך קרא משום דהוי ל"ת שי"ב כרת א"ו דעדל"ת שיב"כ ולכך אי ל"ה כתוב שבתותי לשון רבים ה"א דקאי רק אשבת ולא איו"ט. ולפ"ז מיושב קו' התוס' דבשלמא אי איירי בבונה וסותר ל"ק האיך יליף היטמא ואל תחזור דליכא כרת משבת דאיכא כרת די"ל דיליף מיו"ט דהא את שבתותי קאי נמי על יו"ט והתם ליכא כרת ואפ"ה לא דחי וה"ה טומאה ואבדה. אבל השתא דקאמר הש"ס לא לאו דמחמר וא"כ ע"כ את שבתותי כו' קאי רק על שבת ולא איו"ט דהא פסקי' דאין איסור שביתות בהמתו ביו"ט וע"כ דקאי רק על שבת לכך הקשה שפיר איך יליף טומאה ואבדה משבת דילמא שאני לאוי דשבת דחמירי ודוק:

תוכן העניינים

דברי יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה