דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
פרשת מטות · אות פז)
במדרש כי תדור נדר לא תאחר לשלמו ואם נדר ילך אצל חכם ויתירנו ממה שנאמר ראשי המטות ותמוה. ונראה בהקדם מה דאי' בש"ס דב"ב דק"כ הסיבת נחלה ממטה למטה אינו נוהג אלא בדורו של משה ומקשה אלא מעתה זה הדבר דכתיב גבי נדרים ה"נ דאינו נוהג אלא בדורו של משה ומשני האי מיבעי' לי' לגז"ש זה זה משחוטי חוץ דיש שאלה בהקדש ולב"ש דאמרי אין שאלה בהקדש האי זה וזה מאי עביד לי' ומשני האי מבע"ל בעל בהפרה וחכם בהתרה והקשה התוס' דבנדרים אמר ר"י בעל בהפרה וחכם בהתרה וכי ר"י כב"ש ותי' א"נ דב"ה נמי ס"ל בעל בהפרה וכו' רק דהוא יליף גז"ש והוא לא יליף גז"ש ומקשים העולם א"כ לישני נמי גם לב"ה דבא להורות דבעל בהפרה כו' ול"ל דבא לגז"ש. ונראה דאי הוי משני כך הי' קשה מנ"ל דלהכי הוא דאתא דילמא בא להורות דאינו נוהג אלא בדורו של משה ולכן משני דאתי' לגז"ש וגז"ש צריך קבלה מרבותיו אבל קשה הא חזינן דהש"ס משני כן אליבא דב"ש א"כ לב"ה נמי נימא הכי. ונראה דלכאורה יש להבין למה לא ניחא לי' להש"ס לשנוי' באמת אליבא דב"ש דזה הדבר בא להורות דאינו נוהג אלא בדורו של משה וצ"ל דאליבא דב"ש ל"מ לשנוי' כך והוא עפ"מ דאי' בש"ס גן נעול אחותי כלה גן נעול מעין חתום שתי גינות הללו למה לומר לך כ"ז שהיו ישראל במדבר לא זנו נשותיהם תחת בעליהם ואי' בש"ס גיטין ד"צ ב"ש אומרים לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר לפ"ז לא משכחת גרושה במדבר לב"ש דהרי הכתוב העיד שלא הי' מזנות במדבר ובפ' נדרים כתיב ונדר אלמנה וגרושה וא"כ ליכא למימר דאותו פרשה לא נאמר אלא לדורו של משה דהא באותו דור ל"ה גרושה וע"כ צ"ל דקאי אלדורות ולפ"ז מיושב הש"ס שפיר אליבא דב"ש. אך יש ב' דעות אי דור של יהושע נמי מיקרי דורו של משה לפי שמשה ראה אותן או דור המדבר לחוד ומעתה אי נימא דדורו של יהושע נמי קרי דורו של משה הדקל"ד לב"ש נמי דילמא אתי להורות שאין נוהג אלא בדורו ש"מ והיינו בדורו של יהושע דבאותו זמן הי' גרושה. והנה א"א דראשי המטות נאמר בסוף מ' שנים ע"כ דורו של יהושע נמי מיקרי דורו של משה דהא דור המדבר כבר מתו אבל א"א דפ' נדרים נאמרו בתחלת מ' שנים י"ל דורו של משה היינו דור המדבר ואי' במ ר"ה ראשי המטות למה נאמר להורות דמתחלה למד עם הנשיאים ולבסוף לכל ישראל והקשו המפורשים למה לא כתיב גם אהרן וחי' דזה נאמר אחר מיתת אהרן ולפ"ז נאמר פ' זו לסוף מ' שנים וא"כ דורו של משה היינו דור של יהושע ושפיר קשה כנ"ל מנ"ל דאתי להורות כנ"ל דילמא אתי להורות דאינו נוהג אלא בדורו ש"מ וצ"ל כדמשני אליבא דב"ה דמיבעי' לי' לגז"ש דיש שאלה בהקדש והשתא א"ש המדרש וה"פ לא תאחר כו' ילך אצל חכם דיש שאלה להקדש ומנ"ל זה וצ"ל דילפי' בגז"ש אך קשה דילמא זה הדבר בא להורות דבעל בהפרה וכו' וא"ל דילמא לאידך גיסא דאתי להורות דאינו נוהג אלא בדורו ש"מ ז"א דבדורו ש"מ ל"ה גרושות לפי של"ה מזנות כנ"ל אבל גז"ש לא ילפי' לזה קאמר המדרש ממה שכתוב ראשי המטות ולא כ' אהרן וצ"ל כנ"ל ומוכח מזה דדורו של משה היינו דורו של יהושע ואז נמצאו גרושות ושוב ל"ל דאתי לבעל בהפרה דמנ"ל דילמא אתי להורות דא"נ אלא בדורו ש"מ דהיינו יהושע כנ"ל וע"כ צ"ל דאתי לגז"ש וע"ז ליכא למיפרך מידי דגז"ש קבלה מרבותיו וממילא נשמע דיש שאלה בהקדש ודו"ק: