דברי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
לפרשת וישב ולחנוכה
אות לו)
בשבת דכ"ב ע"א דרש רנב"מ משמי' דרב תנחום נר חנוכה שהניחו למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי ואמר ר"ת מ"ד והבור רק אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. ותמוה האיך תלוי הסמיכות זב"ז ולקשר המאמרים נ"ל עפ"מ דאיתא עוד שם רב אמר אין מדליקין מנר לנר ושמואל אמר מדליקין מנר לנר יתיב האי מרבנן ואמר טעמא דרב משום בזוי מצוה וחד אמר משום אכחושי מצוה מתיב רב ששת מחוץ לפרוכת העדות יערוך וכי לאורה הוא צריך וכו' אלא עדות הוא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל מאי עדות זו נר מערבי שהי' נותן בה שמן כמדת חברותי' וממנה הי' מדליק ובה הי' מסיים וכו' עיי"ש ויש להקשות למה לא מקשה ממתני' דאיתא בהדיא במס' תמיד דל"ג שהי' מדליק מנר מערבי ולמה מקשה מברייתא. ונ"ל דהנה י"ל ב' פי' על הפסוק דמחוץ לפרוכת יערוך די"ל דמצוה דוקא להדליק מנר מערבי ולא ממקום אחר ולפ"ז לא מקשה הש"ס מידי דבנר מערבי איכא קפידא וא"א בענין אחר אבל בנ"ח אפשר בע"א ולכך אין מדליקין מנר לנר ופי' אחר י"ל דרשות הוא ולא עיכוב ופריך הש"ס שפיר ולכאורה יש להוכיח כפי' השני דאי נימא דאיכא קפידא קשה האיך קתני בברייתא דנתן בה שמן כמדת חברותי' איך הי' סומך על הנס דילמא יכבה הנר מערבי ג"כ ולא יהי' לו ממה להדליק דהא אין סומכין על הנס א"ו כפי' שני דאין קפידא ולק"מ ולפ"ז א"ש דממתני' דתמיד לא הי' יכול להקשות דה"א דגבי מנורה איכא קפידא ולק"מ כנ"ל אבל בברייתא דקאמר ונתן בה שמן כמדת חברותי' א"כ מוכח כפי' שני כנ"ל ומקשה הש"ס שפיר ודו"ק. אך כ"ז הוא למ"ד הדלקה עושה מצוה שפיר מקשה הש"ס אבל למ"ד הנחה עושה מצוה לא מקשה מידי דבמנורה הדלקה עושה מצוה כפירש"י ותוס'. ואיתא בזוהר והבור רק וכו' אבל נחשים ועקרבים יש בו אע"פ דכוונת ראובן הי' להציל את יוסף ולמה השליכהו אל הבור הזה אלא בטוח הי' דיעשה לו נס אע"פ שאין סומכין על הנס אבל היכא דשכינה שרי' שפיר דמי וביוסף כתיב וה' עמו מש"ה הי' מובט' בו שיעש' לו נס. ולפ"ז לא מקש' הש"ס מידי ממנור' די"ל כנ"ל דבמנור' איכ' קפיד' וא"ל דא"כ איך הי' סומך על הנס ז"א משום דהתם שכינה שרי' ושפיר סומכין על הנס. ואיתא בתוס' ד"ה נ"ח שהניחו כו' פסולה וא"ת הול"ל ימעט כמו גבי מבוי וי"ל דלא רצה להאריך ולמימר יכבה וימעיטנה ויחזור וידליקנה דלמעטה ולהניחה כשהן דולקין א"א דהדלקה עושה מצוה וכו' עיי"ש. והשתא א"ש סמיכות המימרות נ"ח שהניחו למעלה מכ' אמה פסולה וקשה קו' התוס' אמאי לא תני ימעט וצ"ל כתי' כנ"ל וא"כ מוכח דהדלקה עושה מצוה וקשה לרב ממנורה וא"ל כנ"ל דהתם איכא קפידא ז"א כנ"ל דהא אין סומכין על הנס מש"ה קאמר מ"ד והבור רק אין בו מים וכו' וקשה כנ"ל איך סמך על הנס וצ"ל דהיכא דשכינה שרי' סומכין על הנס א"כ לק"מ ממנורה כנ"ל ודו"ק:
ובד"א י"ל עפ"מ דאיתא בש"ס שם דכ"ד חצר שיש לו ב' פתחים צריכים ב' נרות דילמא איכא דמעיין בהא וכו' וחיישינן לחשדא ומייתי ראי' ממתני' דפיאה. ולכאורה יש להוכיח כן מן הקרא דכתיב למען הציל אותו מידם למה כתבו רחמנא אע"כ דחיישינן לחשדא. ואי' בתוס' רפ"ק דעירובין איך שייך גבי נ"ח פסולה וי"ל דלא מצי למיתני ימעט דה"א כמו שהן דולקות וז"א דאפי' למ"ד הנחה עושה מצוה חיישינן לחשדא. והשתא א"ש הסמיכות נ"ח שהניחו וכו' פסולה וקשה קו' התוס' וצ"ל כתירוצם דחיישי' לחשדא ומנ"ל זאת לכך מייתי והבור רק אין בו מים וע"כ מוכח דחיישי' לחשדא ודוק היטב: