אור ברסלב
דברי התורה סימן שצט

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן שצט

סימן שצח

סעיף ג' א' וכן שיר שנח את הפרה ונמצא עוברה מת בצדה ואין ידוע וכו' המוציא מחברו עליו הראיה אפילו ניזק טוען ברי ומזיק שמא וכו', וצריך להבין מה רבותא היא הא אפילו היה מודה נמי פטור דהא קיי"ל פלגא נזקא קנסא ומודה בקנס פטור, דודאי פטור אפילו משבועה כמו שכתב המחבר, ובאמת הוא סוגיא ערוכה בבבא קמא (דף מ"ו ע"א) זו דברי סומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה ואפילו ניזק ברי ומזיק שמא, וגם על הגמרא קשה כנ"ל, ולפעד"נ דשפיר רבותא היא דאע"ג דאיכא דררא דממונא וסובר סומכוס חולקין ורבנן סוברים אפילו הכי אע"ג דניזק טוען ברי ומזיק שמא מ"מ המוציא מחברו עליו הראיה דברי ושמא לאו ברי עדיף, אבל אי אמרינן ברי ושמא ברי עדיף שפיר חייב, ולא שייך לומר דהא אם היה מודה היה פטור מטעם מודה בקנס, דיש לומר דהרבותא הוא כגון דעדים אומרים אנחנו יודעים דהמזיק לא היה שם בשעת נגיחה, א"כ אינו יכול להכחיש בברי [וכן כתב הפנ"י שם] וממילא לא הוי מודה בקנס כיון שאין לו מקום לפטור, וזה דוקא אי אמרינן ברי ושמא ברי עדיף לא הוי מודה בקנס אבל לדידן דקי"ל דררא דממונא וברי ושמא אפילו הכי מוציא מחברו עליו הראיה משום הכי אם מודה פטור מטעם מודה בקנס דהא יכול לטעון טענת שמא ופטור, וממילא פטור משבועה, ובזה יובן דברי תוספות בבא קמא (שם ד"ה דאפילו) דתירץ דמשום הכי לא אמרינן הכא מתוך שאין יכול לשבע משלם משום דמודה בקנס פטור, וקשה דהא מיירי דעדים אומרים דהוא לא היה בשעת נגיחה א"כ אין יכול להכחיש, אך מ"מ יכול לפטור עצמו בטענת הילך על הנגיחה והוי פטור הלכך לאו ברי עדיף, אף דהש"ך כתב (בסק"ב) דהגם דקי"ל יוחלט השור מ"מ לא הוי הילך כיון דצריך שומא, מ"מ יכול לפטור עצמו דיאמר בפירוש הילך ולכך לא אמרינן ברי עדיף ועודנה צ"ע:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה