דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן שסז
סעיף א' (א) הגוזל את חבירו אעפ"י שכפר בו הואיל ולא נשבע אם חזר והודה אינו חייב לרדוף אחר הבעלים להחזיר להם וכו'. עש"ך (ס"ק א') וז"ל אעפ"י שבא לצאת ידי שמים אינו חייב לרדוף אחריו וכו' וכ"ש כשלא הודה רק שבאו עדים שגזל אינו חייב לרדוף אחריו רק שיודיענו עכ"ל, ולפע"ד צ"ע טובא דהא מבואר בהדיא בבעל המאור בסוגיא בב"ק (דף ק"ד) דהיכא דלא הודה ובאו עדים שגזל לר' עקיבא צריך להוליך אחריו אפילו למדי, וגם הרמב"ן שם מצדד דאפשר לומר כן, ולפ"ז הא אנן קיי"ל כר' עקיבא ודאי צריך להוליך אפילו למדי, א"כ אדרבה בהודה אין צריך להוליך אחריו לכ"ע ובלא הודה להוליך אחריו לפי דברי בעל המאור דהא אנן קיי"ל כר"ע גבי גזל א' מחמשה צריך ליתן לכ"א וצריך להוליך אפילו למדי, ולדברי הש"ך בלא הודה הוא כ"ש דאינו חייב לרדוף וצ"ע:) ב) אבל אם נשבע על שוה פרוטה ומעלה חייב לרדוף אחר הבעלים עד שיחזיר להם אפילו הם באיי הים מפני שכבר נתייאשו מאחר שנשבע וכו', עש"ך (סק"ו) דתמה למה המציא רמב"ם טעם חדש דהא בש"ס משמע להדיא דהטעם הוא כיון דנשבע בעי כפרה חייב להוליך אחריו משום כפרה וכן כתב הרא"ש ומהרש"ל ע"ש, ולפענ"ד לפ"ד הרמב"ם ומחבר מובן בסוגיא דב"ק (דף ק"ה ע"ב) תדע דאמר רב אידי בר אבין הכופר במלוה כשר לעדות בפקדון פסול לעדות והאמר אילפא שבועה קונה שבועה הוא דקנייא אבל כפירה לא קניא ומשני ה"נ דקיימא באגם, ולכאורה צריכים להבין אמאי קניא לחייב באונסין סוף סוף לא עשה קנין וגנב וגזלן וכן שליחות יד אינו חייב באונסין עד שיעשה בו קנין, דהא מבואר במתניתין ב"ק (דף ע"ט) הי' מושכו ויוצא ומת ברשות בעלים פטור וכן בכמה מקומות, אבל לפי דברי הרמב"ם ומחבר אפ"ל כיון דגורם בשבועה שהבעלים נתיאשו ממנו הוי הפקעת מרשות בעלים אע"ג דקיי"ל יאוש כדי לא קני מ"מ כיון דאם מכר או הקדיש אח"כ מהני מכח יאוש ושנוי רשות הוי הפקעה מרשות בעלים וחייב באונסים, וכעין סברא זו כתבו תוספות ב"ק (דף ס"ז ע"ב בסוף ד"ה רבא) כיון דהועיל יאוש למוכרה חשיב גזלן ע"ש: