אור ברסלב
דברי התורה סימן שסב

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן שסב

סימן שסא

סעיף י"א (א) היתה שוה בשעת הגזילה ד' ובשעת הוצאה מן העולם דינר משלם ד' כשעת הגזילה בין ששברה או שתאה בין שנשברה או אבדה מאלי' וכיוצא בזה, עסמ"ע (סקכ"א) דהטעם דאף בתברה או שתיא משלם ד' שלא יהא חוטא נשכר דאלו נשברה מעצמה היה צריך לשלם ד' כשעת הגזילה ועכשיו שנשברה בידים לא יתחייב אלא דינר עכ"ל, ויש לתמוה על רש"י מסכת גטין (דף נ"ד) אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורין שלם חולין טמאין מהו אמר סומכס משום ר' מאיר בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין, וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורים, ומסיק הגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני אכל תרומה טמאה משלם כל דהו אכל תרומה טהורה משלם חולין טהורין, שילם חולין טמאים מהו סומכס אומר משום ר' מאיר בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכ"א אחד זה וא' זה תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורים, וע' רש"י בשוגג תשלומיו תשלומין דהא אוכל תרומה בשוגג במדה משלם ולא בדמים ובתוספות שם (ד"ה אכל תרומה טהורה) הקשה על רש"י דאפילו את"ל לפ"מ משלם ולא לפ"ד לא מפטר אלא א"כ משלם שיהיו שוין להסקה כשיעור תרומה טהורה שאכל דלא גרע מגזלן כדאמרינן בפסחים (דף ל"ב) היכא דמעיקרא שוי' ד' ולבסוף שויא זוזא לא תבעי לך דלפ"ד משלם ע"ש וכן הקשו הרמב"ן ורשב"א על רש"י והניחו בצ"ע, ולפע"ד נראה ליישב דברי רש"י על נכון דהא מבואר במתניתין (פרק ו' מ"ב דתרומות) בת ישראל שאכלה תרומה קוד' שבא ליד כהן ואח"כ נשאת לכהן משלמת קרן וחומש לעצמה, וטעמא כיון שאם היתה התרומה שאכלה בעין עכשיו לא היתה צריכה ליתן לכהן דהיא כהנת כמו שכתב הרע"ב ע"ש, אבל היכא דלא נשאת לכהן חייבת ליתן קרן וחומ' לכהן, מבואר משם דאם אכל תרומה בשוגג אף שלא בא ליד כהן חייב קרן וחומש לכהן, אם כן שפיר דברי רש"י דהא אנן קיי"ל המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מלשלם מה שהפסיד לכהן רק משום כפרה דאכל תרומה צריך לשלם היכא דאכל בשוגג, על זה קאמר רש"י שפיר דלפ"מ משלם דנתכפר בזה, דהא מבואר ברש"י פסחים דאף אם שוי' מעיקרא ד' זוזי ולבסוף שוי' זוז דצריך לשלם ארבעה כמו בגזלן דעלמא דמשלם כשעת הגזילה, אבל לענין כפרה איכפר לי' בתשלומי מידה ע"ש, א"כ מבואר בדברי רש"י אף דאינו שוה כמו שאכל נמי אכפר לי', רק התם בפסחים איירי דתרומה כבר באה ליד כהן א"כ שפיר צריך לשלם ד' זוזי דלא גרע מגזלן דעלמא, אבל הכא בסוגיא דגטין איירי שעדיין לא בא התרומה ליד כהן, אם כן מצד גזלן ומזיק פטור, שפיר יוצא אם שלם טמאים דלפי מדה משלם ונכונים דברי רש"י, אחר זמן רב ראיתי בת"י תרומות (אות מ"ד) דדעתו ז"ל דגם בתרומה שלא בא ליד כהן צריך לשלם ד' גריוי כשמעיקרא שויא ד' וכו' משום דתשלומי כפרה דידיה ל"ג מגזלן ע"ש, וכבר חזקנו דעתינו מרש"י פסחים (ל"ב ע"א ד"ה היכא) דלענין כפרה די בתשלומי מדה, ורק משום גזילה משלם ד' גריוי ולכן כשלא בא ליד כהן די בתשלומי מדה, ודברי הת"י תמוהים]:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה