דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן שמט
סעיף ב' (א) אשת ראובן השאילה לאשת שמעון חפצים ויצא קול בעיר שנגנבו אם שמעון מודה שהחפצים באים לרשותו ואינו יודע מה נעשה בהם צריך לשבע שאינם ברשותו ושלא שלח בהם יד וגם האשה תשבע שאינם ברשותה, לכאורה צ"ע על שבועת הבעל וגם על שבועת האשה, על שבועת הבעל קשה למה צריך לשבע הא הוא אינו שומר כלל כמבואר בב"י ועסמ"ע (סק"ד) דדוקא גבי שומרים הטיל רחמנא שבועה משום דיש רגלים לדבר אבל בעל אינו שומר כלל, וגם על שבועת האשה קשה למה צריכה לשבע דהא חייבת לשלם, וראיתי בקצות החושן דתמה גם כן על זה וכתב דשבועה זו אינה אלא מדרבנן דכיון דמודה דחייבת לשלם תו ליכא שבועת השומרין, ולפע"ד נראה שהאשה צריכה לשבע אף במינו שוה ומצוי בשוק לקנות אף דמבואר לעיל (סימן רצ"ה סעיף א') דבר שמינו שוה ומצוי בשוק אין צריך לשבע שאינו ברשותו היינו דוקא היכא דצריך לשלם מיד אבל הכא דהאשה אין לה לשלם רק לכשתתאלמן או תתגרש אפילו מינו שוה חיישינן שמא עיניה נתנה בו, ולפ"ז צריכה האשה לשבע בנקיטת חפץ: