אור ברסלב
דברי התורה סימן שמ

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן שמ

סימן שלט

סעיף ב' (א) נכחש הכשר מאליו וסופו לחזור פטור אבל אם נכחשה מאליה ומתה אח"כ חייב לשלם עיין מה שכתבתי לעיל (סימן ש"ז) בעז"ה דבר נכון ליישב דברי המחבר:

סעיף ג' (ב) השואל בהמה מחברו לילך דרך ידוע ובאו עליו לסטים באותו הדרך או חיות רעות ואנסוה ממנו חשיב מתה מחמת מלאכה, היא שטת הרמ"ה שהביא כטור משמו, ולכאורה קשה לשטת רמ"ה א"כ משכחת לה טוען טענת גנב בשואל אי אמרת לסטין מזוין גנב,. ובמסכת ב"ק (דף נ"ז) פריך הגמ' איתביה ונשבר או מת אין לי אלא שבירה ומתה גניבה ואבידה מנין אמרת קו"ח מה שומר שכר שפטור בו שבירה ומתה חייב בגניבה ואבידה שואל שחייב בשבורה ומתה אינו דין שחייב בגו"א וזו קו"ח שאין עליו תשובה ופריך הגמ' ואי ס"ד לסטים מזוין גנב הוא אמאי אין עליו תשובה איכא למיפרך מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטין מזוין ע"ש, ולשטת הרמ"ה קשה דהא בשואל ג"כ משכחת כפל בטוען טענת גנב אי אמרת לסטים מזוין גנב הוא וכן הרגיש בקצות החושן, ולפע"ד אפשר לתרץ ע"פ דברי מחנה אפרים (הלכות שאלה סימן ד') דכתב טעם חדש דמש"ה שואל פטור אם מתה מחמת מלאכה משום דהוי שאלה בטעות כיון דאין ראוי לאותה מלאכה שהשאיל לו הוי כשאלה בטעות, וגם לפי דברים עמוקים של חידושי הר"ן ב"מ (דף מ"ב) דכתב די"ל היכא דחלה ש"ש או תקפה עליו שינה שומר שכר פטור מ"מ לא משכחת כפל בש"ש בטוען טענת גנב דממנ"פ אי חפרה מאה אמה לא מהני גבי ש"ש, ואי טען שהי' חולה או תקפה עליו שינה א"כ לא פטור מטעם ששמר כראוי רק משום שנא הי' שומר באותה שעה, ובזה לא מצאנו כפל ע"ש היטב, ולפ"ז לא קשה כלל על הרמ"ה אף דפטור אם בא עליו באותו דרך לסטים מזוין דהוי כמתה מחמת מלאכה ובמתה מח"מ הוא פטור כיון דהוי שאלה בטעות כסברת מחנה אפרים הנ"ל, ואם כן שפיר פריך הגמרא דלא שייך בשואל טוען טענת גנב אף לשטת רמ"ה כיון דהוי שאילה בטעות ולא שייך כפל כסברת חדושי הר"ן הנ"ל:

סעיף ד' (ג) השואל בהמה חייב במזונותיה משעה שמשכה וכו', [הג"ה] ויש אומרים דלא בעינן משיכה אלא מיד שנסתלקו הבעלים, מבואר ברא"ש בבא מציעא ובטור דאף להפוסקים דחייב מיד במזונות משעה שנסתלקו הבעלים מ"מ יכול המשאיל לחזור שאין רוצה להשאיל, ונראה פשוט לפע"ד דאם שואל התחיל ליתן מזונות אין משאיל יכול לחזור בו כמו שנתן כסף וע' לעיל (סימן קצ"ח, ועיין במחנה אפרים (הלכות שומרים סימן ז') דתמה על תוס' ורא"ש דסוברים דשומר חייב אף בלא משיכה מיד שנסתלקו הבעלים אמאי הא הרא"ש סובר דאם אמר זרוק מנה לים ואחייב אני לך פטיר ע"ש, ולפע"ד לא קשה דהכא שייך לומר דבההיא הנאה דקא נפיק עלי' קלא דאינש מהימנא הוא גמור ומשעבד נפשיה משום הכי סוברים תוס' ורא"ש דמשעה שנסתלקו בעלים משמירה חייב, אבל גבי זרוק מנה לים לא שייך זה משום הכי סוברים כמה פוסקים והרא"ש מכללם דפטור:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה