דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן שלב
סעיף ד' בהג"ה (א) בעה"ב ששכר פועלי' וא"ל ליתן לו חפץ בשכרו יכול ליתן לו אחר כך דמיו הואיל ולא משך החפץ לא קנאו, לכאורה תמוה דלכל הפחות חייב הבעל בית לקבל עליו מי שפרע דהא אף אם קנה במלוה סובר המחבר לעיל (סימן קצ"ט וסימן ר"ד סעיף י') דאם חוזר צריך לקבל מי שפרע, ולפע"ד י"ל דהא הכא פועל משתכר אצל בעה"ב ועיקר עסק זה היא שטרח ועשה מלאכה להשתכר והוא התנה ליתן לו חפץ בשכרו בעבור מה שהרויח אצל בעה"ב שפיר י"ל דיכול ליתן לו דמיו בעבור החפץ דמה לי הן ומה לי דמיהן, וע' ברא"ש ב"ק בסוגיא דאין שמין לא לגנב ולא לגזלן דפסק דשוה כסף אין צריכים הבעלים ליקח אבל דמים ממש צריכים ליקח דמה לי הן ומה לי דמיהן ע"ש, וא"כ ה"נ דהא הוא פועל ולא נתן לבעלים רק יש לו אצל בעלים שכר מלאכתו משום הכי יכול ליתן דמים ממש דמה לי הן ומה לי דמיהן דבעבור דמים יכול לקנות חפץ כזה כסברת הרא"ש הנ"ל, וא"כ כיון דבעה"ב מקיים עיקר פסיקתו משום הכי סובר הרמ"א דאינו עובר במי שפרע, אבל באמת דאם בעל הבית רוצה ליתן דבר אחר שוה כסף בעבור החפץ ופועל אינו רוצה אפשר דצריך בעל הבית לקבל עליו מי שפרע: