דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן רסח
סעיף ג' (א) חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואם נפלה בה מציאה הרי היא של בעל החצר. עש"ך (ס"ק ב') דהביא דמהרש"ל כתב בשם התוס' היכא דנפל דבר לחצר ובשעת נפילה הוי יאוש שלא מדעת אפ"ה קונה חצירו לאפוקי משיטת הנימוק"י והרא"ש, ומהרש"א חולק וסובר דמה שהקשה תוס' מלוקח מתגר הרי היא שלו ולקנה חצר לבעל התגר דאיירי ברוב כותים ולא שייך לומר באיסורא אתא לידי', והש"ך פסק דגבי חצר שייך נמי באיסורא אתא לידי' ולא קני' לי' חצירו, ולכאורה דברי מהרש"א צ"ע דתי' דגבי תגר איירי ברוב כותים דהא קיי"ל ברוב כותים אפילו יש בה סימן הרי היא שלו כמו שמבואר לעיל (סימן רנ"ט) ע"ש, ולפע"ד יש לומר דלעולם נוכל לומר דתוספות סובר דגבי חצר נמי שייך לומר היכא דבאסורא אתא לידיה דלא קנה דהא במתניתין סתמא קתני לוקח מתגר ולפעמים רוב ישראל ולפעמים רוב כותים וגם יש לפעמים מחצה על מחצה ומתניתין בכל אלו קתני הרי אלו שלו א"כ שפיר הקשה תוספות אמאי לא הוי לבעל התגר כיון דספק היא אי מישראל נפל או מכותי נפל אי מישראל שפיר קנה לוקח כיון דלגבי תגר באיסורא אתא לידיה ואי מנכרי נפל בעל התגר, א"כ השתא דאין לבעל אבדה זכות באבדה כיון שאין בו סימן ויש ספק מי זכה או תגר או לוקח ממילא הוי למימר דתגר יזכה בה, דהא מבואר ברא"ש פרק שנים אוחזין (סימן כ"ד) גבי משוך בהמה וקני כליו שעליו אם היא במציאה או הפקר דראשון דיש לו בו ספק קנין הוא נקרא מרא קמא אע"פ שיעשה אח"כ אחר קנין בו הראשון קנה וכ"כ הרא"ש (שם סימן ל"ב) גבי זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר ע"ש, א"כ ממילא הכא דלבעלים לית ביה שום זכות כיון דאין בו סימן רק ספק היא אם בעל תגר זכה או לוקח, שפיר הקשה תוספות יזכה בעל תגר, ושפיר קתני במתניתין צרורים נוטל ומכריז דהא גבי מחצה על מחצה חייב להכריז כמבואר במתניתין דמכשירין: