דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן רנו
סעיף ג' (א) שכ"מ שהודה שיש ש לפלוני אצלו כך וכך וכו' אבל שכ"מ שצוה לתת לעכו"ם מתנה אין שומעין לו שזה כמו שצוה לעבור עבירה מנכסיו. נלפע"ד דוקא היכא דעביד עבירה אין שומעין לו אבל היכא דצוה לעשות דבר מנכסיו שהיא עולה ואין רוח חכמים נוחה הימנו מהני, דהא מבואר במתניתין ב"ב (דף קל"ג ע"ב) הכותב נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי אלא שאין רוח חכמים נוחה הימנו, הרי מבואר היכא דאין עבירה אלא עולה שאין רוח חכמים נוחה ממנו מהני, וכן מבואר לקמן (סימן רפ"ב) ופשוט, ועיין במל"מ (פרק ט' מזכיי' הלכה יוד) דחקר בשכ"מ שנתן מתנה בנכסים מועטים כיון דאיסורא קעביד האם מהני ע"ש, ועיין מה שכתבתי לעיל (סימן קי"ג) ליישב הקו' בסתירת דברי הטור (שם) למ"ש (בסי' רנ"ג):