אור ברסלב
דברי התורה סימן רנב

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן רנב

סימן רנ

סעיף ב' (א) מצוה לקיים דברי המת אפילו בריא שצוה ומת והוא שנתנו עכשיו לשליש לשם כך, במסכת בבא בתרא (דף קע"ד:) שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קנוניא על הקדש וכו', והקשה הגמרא מכלל דרב ושמואל דלא נקט שטרא אמר תנו נותנין מלוה ע"פ וכו', וערשב"ם (דף קע"ה ע"א ד"ה ופרכינן) דהקשה דהא מצוה לקיים דברי המת מש"ה נותנין ותי' דלא היו להם ליתן בשביל דברי אביהם עד לאחר מיתה, ולכאורה מדברי רשב"ם משמע דהא דאמר נותנין בחיי אביהם קאמר א"כ אמאי הקשה הגמרא אדרב ושמואל דהא נותנים בחיי אביהם, וכן תמה בת"ח ע"ש, ולפע"ד נראה לתרץ דכוונת הרשב"ם דהא ודאי הא דקתני אמר תנו נותנין לאחר מיתת אביהם קאמר וכוונתו דסובר כמו שהביא, תוס' לעיל (דף קמ"ט ד"ה דקא מגמרו) בשם הר"ת היכא דראוי ליתן מחיים לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת דוקא הראוי ליתן לאחר מיתה יש משום מצוה לקיים דברי המת אבל דבר הראוי ליתן מחיים לא אמרינן מלד"ה ע"ש ה"נ כיון דאמר סתם תנו ולא אמר לאחר מיתה יכלו לקיים מחיים לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת ושפיר דברי רשב"ם:

ב כל דבר שנקנה במתנת שכ"מ אם קדמו היורשים ומכרו וכו'. בתוס' ב"ב (דף קמ"ט) הנזכר (בס"ק א') הקשו דלמה תקנו דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דמי תיפוק ליה משום דמצוה לקיים דברי המת, ולכאורה צ"ע מה הקשה תוס' דמשום מצלקד"ה אם קדמו יורשין ומכרו אין המקבל יכול להוציא מיד לוקח אבל אם נאמר דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו אם קדמו היורשין ומכרו יכול המקבל להוציא מן הלקוחות כמבואר ברמ"א כאן, א"כ מה הקשה תוס', אך אפשר לומר דקושיית תוס' כך היא דעיקר התקנה שהתקינו דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי היא משום שלא תטרף דעתו עליו וכיון דמצוה לקיים דברי המת יתקיים בע"כ דיבורו מצד מצוה לקיים דברי המת, ולמה צריך לתקנו דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דמי:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה