דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן רמב
סעיף ג' (א) כל מתנה בין של בריא בין של שכיב מרע צריך שתהא גלוי' ומפורסמת וכו' [הג"ה] ואפילו תפס המקבל והחזיק במתנה מוציאין אותו מידו וכו'. עסמ"ע (ס"ק זיין) וז"ל בטור מסיק וכתב דהרא"ש ס"ל דאפילו החזיק במטלטלין מוציאין מידו עכ"ל ועיין במגיד משנה (פרק ה' מזכיי' ומתנה) דהביא דגם במתנת מטלטלין הדין כן, רק מה דנקט הרמב"ם לפיכך כל שטר מתנת קרקע וכו' לפי שאין שטר מועיל במטלטלין ע"ש במגיד משנה, ועיין בקצות החשן דכתב דאפשר לפי שטת הרמב"ם דסובר דמש"ה מתנה טמירתא פסול משום חשש שמא ימכור אחר כך ויפסיד לוקח לפ"ז יש לומר גבי מטלטלין לא שייך זה משום דצריך לשלם ללוקח מפני תקנת השוק ע"ש, ולפע"ד נראה דגם במטלטלין יש חשש דדלמא ימכור אחרי כן ללוקח בקנין סודר ויבוא מקבל מתנה ויטול מיד הנותן ואין צריך ליתן ללוקח דמיו משום תקנת השוק כמבואר בש"ך (סימן שנ"ו סק"ד) בשם תשובת מהר"ם אלשי"ך דהיכא דהחפץ עדיין ביד מוכר אין צריך ליתן ללוקח דמים מפני תקנת השוק (ועיין בספר דברי משפט מח"ז הגאון זצלל"ה דכתב דמכירה טמירתא אפילו לטעם הרמב"ם נראה גם כן דכשר ע"ש]: