דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן רלב
סעיף י"ח (א) המוכר דבר שיש בו מום וכו'. עסמ"ע (ס"ק מ"ג) ועש"ך (ס"ק י"ג) ועיין מה שכתבתי לעיל (סימן ע"ה סק"א) ליישב דברי הסמ"ע: סעיף כ"ג (ב) המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן אם אין להוכיח אם קנאו לחרישה וכו'. אינו מקח טעות מפני שיכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך וכו'. ולא אזלינן בתר רובא להוציא מיד המוכר. נראה להמציא דין חדש דמבואר במס' כתובות (דף טו) ובמס' יומא (דף פ"ו) גבי תינוק משלך ואינו יודע אם ישראל או כותי הוא דאם רוב כותים כותי לענין נזיקין דאם נגח תורא דידי' לתורא דידן אפילו הוא תם משלם נזק שלם, ועיין במגיד משנה (פרק ט"ו מנזיקין) אע"ג דקיי"ל אין הולכין בממון אחר הרוב היינו דוקא בישראל דאיכא חזקת אבל בכותי לא שייך חזקת ממון אף דיוכל להיות דישראל הוא מכל מקום אזלינן בתר רובא, וכן כתב האסיפת זקנים בשם כמה ראשונים דלא שייך חזקת ממון גבי כותי, ולפ"ז נראה לי אם ישראל תובע את הכותי בטענת ברי מנה לי בידך והשיב הכותי אינו יודע אם הלויתני דחייב הכותי אף דקיי"ל ברי ושמא לאו ברי עדיף היינו דוקא גבי ישראל דאיכא חזקת ממון אבל גבי כותי לא שייך חזקת ממון אמרינן ברי עדיף:
ג אבל אם עדיין המעות ביד לוקח לא מבעיא אם רובם קונים לחרישה אלא אפילו כי הדדי נינהו המוציא מחברו עליו הראיה, לכאורה לשון המחבר תימא דהל"ל אפילו אם רוב קונים לשחיטה יכול הלוקח לומר לחרישה קניתי וכבר הרגיש בזה בדרישה ופרישה ותירץ היכא אמרינן אין הולכין בממון אחר הרוב היינו היכא דרוב בא לבטל הקנין משום הכי מהני חזקת ממון וקיום המקח אשר נעשה דלא לבטל הקנין אבל היכא דרוב בא לקיים המקח מהני רוב אפילו להוציא ובנתיבות המשפט חולק על הדרישה ומביא ראיה מפרק המוכר פירות, ולפי דברי הדרישה הנ"ל יש לתרץ קושיית הראשונים במסכת כתובות (דף י) אמר ר' נחמן אמר שמואל משום ר' שמעון בן אלעזר חכמים תקנו להם לבנות ישראל לבתולה מאתים ולאלמנה מנה שאם אמר פתח פתוח מצאתי נאמן ומסיק הגמרא טעמא חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה ועברשב"א ור"ן דהקשו למה לי האי טעמא תיפוק ליה דהא על מנת שתהא בתולה כנסה ועליה להביא ראיה שנתקיים התנאי ועיין (בשם בעל המאור) שפירש דהכא איכא רוב נשים בתולות נשאת וגם יש לה חזקת הגוף ע"כ אי לאו טעמא דאין טורח בסעודה ומפסידה לא היה הבעל נאמן ועיין מה שכתב הר"ן ג"כ טעם נכון על זה והנה מבואר בתוספות שם (ד"ה חזקה) דלמ"ד לקמן דסובר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כתובה כלל ניחא, ועב"ש באהע"ז (סי' ס"ח סקכ"ד) דכתב דלמ"ד דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כתובה כלל דמקח טעות הוא צריך לקדשה פעם שנית ולעשות נשואין מחדש ע"ש ולפ"ז לפ"ד דו"פ הנ"ל לפי טענתה שפתחה סתום ורוב בתולות נשאת מסייע לקיים הקנין מהני רוב להוציא ממון ה"נ לפי דבריה קיימו הנשואין ורוב נשים בתולות מסייע לה מהני לפ"ד הדרישה ולכך צריך לטעם דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה: