דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן ריג
סעיף א' (א) המוכר פירות שובך או פירות כוורת לחבירו קנה ואין זה מוכר דבר שלא בא לעולם לפי שאינו מוכר יונים שיולדו או דבש שיבוא לכוורת אלא הוא מוכר שובך לפירותיו או כוורת לדבשה שהרי היא כמוכר אמת המים וכו'. לכאורה קשה אמאי צריך לעשות תקנה גבי אם אמר מה שתעלה מצודתי היום מכור לך דמהני משום כדי חייו כמבואר לעיל (סימן רי"א סעיף ב' במחבר) וכן צייד עני שאין לו מה יאכל ואמר מה שתעלה מצודתי היום מכור לך ממכרו קיים משום כדי חייו, וכן מבואר בסוגיא ב"מ (דף ט"ז) ע"ש תיפוק לי' דיכול למכור מצודה לדגים, וקושיא זו הובא באסיפת זקנים כתובות (בסוגיא דמקדיש מעשה ידי אשתו) בשם הרשב"א, ועיין בקצה"ח (סימן ר"ט) דהביא גם כן קושיא זו בשם ר"מ אלשיך ע"ש, והאס"ז בשם הרשב"א תירץ כיון דאינו נצמח מגופה לא מהני אע"ג דאמר מצודה לדגים ע"ש, ולפע"ד צ"ע מה קשה לרשב"א דהא אף אם הקנה לו מצודה גופה והמוכר הולך לצוד אם כן הוי גבי לוקח חצר שאינו משתמרת ולא קנה דחצר שאינו משתמרת לא קנה ואף אם איירי דמוכר השכיר עצמו למה שיצוד היום והוי כמו שכרו ללקט מציאות מ"מ יכול המוכר לחזור דפועל יכול לחזור וחכמים רצו שיהי' קנין גמור וחזק ולא יוכל לחזור, ואין לומר כיון דבדעת אחרת מקנה אין צריך חצר המשתמרת כמבואר לעיל (סימן ר', דהכא לא שייך דעת אחרת מקנה דהא הדגים שבים הפקר הם ואין להם בעלים. דבשלמא גבי יוני שובך או פירות כוורת הם משתמרים אבל ממצודת דגים שבים הפקר הם ואין משתמרים, ועיין קצה"ח (סימן הנ"ל) הקשה דיקנה מטעם חצר ודבריו צ"ע מטעם שכתבנו, ואפשר דכוונת הרשב"א מטעם הנ"ל: