דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן רז
סעיף א' (א) המקנה לחבירו בין קרקע בין מטלטלין והתנה תנאים שאפשר לקיימם וכו' אם נתקיימו התנאים נקנה הדברים שהוקנה ואם לא נתקיים התנאים לא קנה וכבר נתבאר משפטי התנאים בטור אבן העזר, ערמב"ם (פרק ו' מאישות הלכה א' ב') וז"ל המקדש על תנאי אם נתקיים התנאי מקודשת וכו' וכל תנאי שבעולם וכו' צריך להיות בתנאי ארבעה דברים וכו' שיהיה תנאי כפול וכו' ואם חסר בתנאי אחד מהן הרי התנאי בטל וכאלו לא התנה כלל והרמב"ם מסיים בכל פעם ואם חסר אחד הרי תנאי בטל כאלו לא התנה כלל דאם אמר הרי את מקודשת לי אם תתני לי מאתים זוז ולא כפול לתנאי בטל התנאי ונתקיימו קדושין ואינה צריכה ליתן לו כלום וכפל ושילש לשון זה (בהלכה ד' ה' ו') ע"ש, הרי מבואר ברמב"ם להדיא דהיכא דלא התנה כדין תנאים התנאי בטל ומעשה קיים ואינה צריכה ליתן לו כלום, ופלא בעיני על רבינו הגדול הגאון קצות החושן (בסימן רמ"א) דחידש דאם לא נעשה כדין התנאים דלא כפלי מ"מ חייב להשלים תנאי מטעם שכירות ע"ש ותימא על גברא רבא קדישא הדין דכתב כן דהא מבואר ברמב"ם להיפוך, וראיתי בתורת גיטין (ריש סי' קמ"ג) דחולק עליו ועל ראיית הקצוה"ח מיבמות (ק"ו) מחלק הת"ג דרק בחלוצה משום דאין באפשרות חלות התנאי מש"ה נקטינן דכוונתם שתחייב לקיים התנאי משום שכירות, משא"כ בשאר תנאים אמרי' דאיהו דאפסיד אנפשי' ע"ש, ולפ"ז יש ליישב היטב קושיית המגיד משנה על הרמב"ם דתמה למה לא הביא הרמב"ם שם ג"כ דבדבר שאי אפשר לקיימו על ידי שליח תנאי בטל והמעשה קיים ע"ש, ולפי הנ"ל אתי שפיר דהיכא דאי אפשר על ידי שליח. דלא מהני שום תנאי בשום אופן משום הכי אף שלא נתבטל המעשה מ"מ חייב לקיים תנאי משום שכירות וכמו דאמרינן ביבמות (ק"ו) גבי חלוצה והרמב"ם לא הביא אלא דברים שהיה יכול להתנות כדין תנאים ולא התנה דלא מבעיא דהתנאי אינו מבטל המעשה אלא אף אין שום חיוב לקיים תנאי משום דאיהו דאפסיד אנפשי', אבל באי אפשר ע"י שליח דלא מהני תנאי כלל משום הכי אף דמעשה לא נתבטל מ"מ חייב לקיים התנאי ולכך לא הביא הרמב"ם זה: