אור ברסלב

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן ר

סימן קצח

סעיף א' א' (א) המטלטלין ברשות הלוקח המשתמר לדעתו. [הג"ה] ויש חולקין וסבירא להו דבמכר או במתנה אם משומר לדעת המוכר או הנותן סני וקונה וכן נראה להורות מבואר לקמן (בסימן רמ"ג סעיף ט"ו) דקטן שנותנין לו צרור וזרקו אגוז ונטלו זוכה לעצמו וכתב הרמ"א ודוקא כשיש דעת אחרת מקנה לו אבל במציאה לא, והש"ך (סק"ו) תמה אמאי מחלק בהכי ובאמת כתבו תוס' ורשב"א והר"ן חילוק זה דהיכא דאין דעת אחרת מקנה אינו קונה אלא מפני דרכי שלום והיכא דדעת אחרת מקנה קונה אותו מן התורה כיון דיש לו יד מ"מ (בזה דקטן זוכה לעצמו לא מצינו שום פוסק לחלק בכך וגם) אין סברא לחלק כן דאם יש בכוחו לזכות למה לא יזכה במציאה ע"ש, ולפע"ד נראה לתרץ קושיית הש"ך וליתן טעם לחילוק זה דהא ודאי קטן אף דהוא בכלל צרור וזרקו אגוז ונטלו לא הוי שמירה מעליא רק יצא מגדר שוטה דאין לו יד כלל כמבואר במסכת יבמות (דף קי"ג) אמרי דבי ר' ינאי ונתן בידה יצתה זו שאין לה יד לגרש עצמה ע"ש והכא גבי קטנה היכא דהיא בכלל צרור וזרקו אגוז ונטלו יצאת מגדר שוטה ויכולה לקבל את גיטה מ"מ שמירה מעולה ודאי לא הוי אלא דאפילו הכי גבי גט מהני כיון דבעל מקנה לה גיטא, ולפ"ז שפיר חילקו רבותינו הראשונים דהיכא דדעת אחרת מקנה קטן קונה אף מדאורייתא דהא הרמ"א פסק כאן כרב פפא בב"מ (דף י"א ע"ב) דבדעת אחרת מקנה א"צ להיות משתמרת ואף דהרמ"א כתב דעכ"פ צריך להיות משומר לדעת המוכר או נותן מ"מ זה סתמא דמלתא אם נותן לקטן באותו עת משתמר לדעת הנותן או המוכר אע"ג דאח"כ אינו משומר מ"מ כיון דקנה קנה, ועיין בספר דברי משפט (סימן רמ"ג סק"ב) מה שהביא בשם אאמ"ו זצלל"ה:

סעיף ג' (ב) כליו של אדם כל מקום שיש לו רשות להניחו קנה כו וכיון שנכנסו המטלטלים בתוך הכלי אין אחד מהם יכול לחזור בו. מלשון המחבר משמע כיון שהגיע לאוויר מנא קנה, ועיין רש"י גיטין (דף ע"ט ע"ב ד"ה דהא לא נח) וז"ל ואין מחוצות כלי עשוין לאווירן לשמור דאין כלי עשוי אלא להניח בתוכו עכ"ל, נראה מדברי רש"י דאוויר כלי אינו קונה, ולפע"ד נראה דרש"י הקדוש מודה דאם הגיע לפחות משלשה לשולי הכלי דקונה דהא כל פחות מג' כלבוד דמי, ולפ"ז מתירץ קושיית תוס' גיטין שם (ד"ה דהא) דהקשה על רש"י דסובר דאוויר כלי אינו קונה ממס' ע"ז (דף ע"א) דקאמר הגמ' גבי יין נסך מכי מטא לאווירה דמנא קניי' יין נסך לא הוי עד דמטי לארעא דמנא משמע דאוויר כלי קונה, ולפי הנ"ל אתי שפיר דכוונת הסוגיא דע"ז דכיון דהגיע לפחות משלשה לשולי הכלי ושפיר קאמר הגמרא כיון שהגיע לאווירה דמנא קניי' דהיינו בפחות משלשה דהוי לבוד לשולי הכלי ויין נסך לא הוי עד דמטי לכלי ממש, ואין זה דוחק לאוקמי' בכהאי גוונא דהא במסכת גיטין (דף הנ"ל) אוקמי' נמי הגמרא היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאוויר הגג הרי זו מגורשת דאיירי בפחות מג' סמוך לגג דכל פחות מג' סמוך לגג כגג דמי ופירש הר"ן והרע"ב מברטנורה דהטעם היא משם לבוד:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה