אור ברסלב
דברי התורה סימן קצ

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן קצ

סימן קפח

סעי' ב' (א) בכסף כיצד מכר לו בית או שדה ונתן לו כסף שוה פרוטה קנה עש"ך (סק"א) דאם נותן לו בדמי הקרקע שטר חוב שיש לו על לוי לא קנה היכא דיכול למחול דדוקא גבי קדושין קי"ל דהיא ספק מקודשת דאשה סמכא דעתה דלא שביק לדידה ומחי לאחריני אבל גבי מכירה אם קנה קרקע ונתן לו שטר חוב שיש לו על אחר לא קנה דמוכר לא סמיך דעתו דלמא מחיל וכן מבואר ברש"י ור"ן במסכת קדושין ע"ש, אמנם בתוספות, בבא מציעא (דף ט"ז ד"ה האי שטרא) מבואר להיפך דדוקא באשה לא קנה דכסיפא לה למתבעי לבעלה כשימחול אבל במכר דלא כסיף למתבעה קנה וכן הביאו הקצות החושן והנתיבות המשפט ע"ש, ולכאורה קשה לשטות רש"י והר"ן מאי מקשה הגמרא בסוגיא דהתם על ברייתא התקדשי לי בשטר חוב ר' מאיר אומר אינה מקודשת וכו' האי שטר ה"ד אלימא שטר חוב דאחרים קשיא דר"מ אדרבי מאיר ע"ש, ולשיטות רש"י והר"ן הא נוכל לתרץ דהאי שטר חוב דאחרים איירי שהוא לקח שטר חוב מאחר וקידש בה אשה דהמלוה ראשון שלקח ממנו המקדש אותו מלוה] יכול למחול והכא אפילו ר' מאיר מודה דאינה מקודשת דבשלמא גבי בעל סמכא דעתה אבל מלוה ראשון דאינה בעלה יראה שמא ימחול ולכך מודה ר"מ דאינה מקודשת ולשיטת תוס' שפיר וצ"ע:

ב ונתן לו כסף שוה פרוטה וכו'. יש לעיין היכא דנתן למוכר פחות משוה פרוטה ואומר לדידי שוה פרוטה מי מהני בתורת כסף, וער"ן קידושין בסוגיא דשיראי דמסתפק היכא דקידש אשה בדבר שאינו שוה פרוטה אי מצית אמרה לדידי שוה ע"ש ובית שמואל (סימן ל"א) הביא ספק זה בשם הר"ן ע"ש ולכאורה יש סברא דאם נאמר בקידושין מהני, אמירתה לדידי שוה הה"ד במקח וממכר ואפשר לומר דאף אם נאמר בקדושין לא מהני אפ"ה במקח מהני דהתם בקדושין אף שהיא אמרה לדידי שוה לי מ"מ לא הוי קדושין משום דרחמנא אמר כי יקח איש אשה ולא תלקח אשה לאיש אבל במכר במוכר תלה רחמנא יש לומר דמהני לדידי שוה לי אבל באמת נראה מדלא הביא שום פוסק דין זה משמע גבי מכר נמי לא מהני לדידי שוה לי ועיין ביש"ש קדושין (סימן י') דפסק בפשיטות דלא מהני בקדושין ע"ש, ולפ"ז נוכל ליישב היטב סוגיא דקדושין (דף י"ג ע"א) אמר רב אסי אמר ר' מני כשם שאין אשה נקנית פחות משוה פרוטה כך קרקע אינו נקנית פחות משוה פרוטה והקשה תוס' (ד"ה כשם) בתימא דהוי ליה למידק איפכא דהא קניני אשה ילפינן משדה ע"ש, ולפי הנ"ל ניחא גבי קדושין ודאי לא מהני כיון דהיא אמרה לדידי שוה לי א"כ היא עשתה כל קנין הקדושין בזה שהיא אמרה לדידי שוה ורחמנא תלה בבעל כי יקח איש אשה אבל גבי מכר במוכר תלה רחמנא שהוא מקנה ס"ד דמהני אם אמר לדידי שוה קמ"ל דלא מהני כיון שאין בו שוה פרוטה ולא הוי כסף אין בו דין כסף ולפ"ז מיושב ג"כ מה שתמה הרשב"א על קושיית הגמרא דהקשה אח"כ דאמר אע"פ שאין אשה נקנית פחות משוה פרוטה קרקע נקנית בפחות משוה פרוטה וחמה הרשב"א דהא קדושין ילפינן משדה עפרון היכא ס"ד דקרקע נקנית בפחות משוה פרוטה ואשה אינה נקנית יש לומר דס"ד משום הכי גבי קדושין לא מהני לדידי שוה לי כיון שהיא מכניסה עצמה לבעלה ורחמנא תלה בבעל כי יקח איש אשה אבל מכר תלה רחמנא במוכר ס"ד דמהני ומסיק הגמרא דברייתא איירי בחליפין אבל בתורת כסף לא מהני אף במכר:

סעיף ו' (ג) וכן יש אומרים שהוא הדין לאומר לחבירו הילך מנה ויהיה שדי מכור לך עצמך בו כיון שזכה במנה נקנה לו השדה והיא שיהיה אדם חשוב שהמוכר נהנה במה שהיא מקבל ממנו המתנה ער"ן מסכת קדושין (דף ז') דהביא בשם רבינו חננאל אם אמר הילך מנה ויקנה לך נכסי דהאי הנאה מיחשב ככלי דיהיב הקונה למקנה וקונה בו בתורת חליפין אותן נכסים ולפ"ז אף מטלטלין קנה בו ע"ש בדברי הר"ן, א"כ קשה אמאי קי"ל הכא דבעינן דוקא אדם חשוב דהא הר"ן עצמו כתב בסוגיא הנ"ל דגם באדם שאינו חשוב גם כן יש הנאה רק שאין בו הנאה שוה פרוטה אבל הנאה יש ג"כ אפילו באדם שאינו חשוב א"כ אמאי בעינן באדם שאינו חשוב] להיות שוה פרוטה דהא הכא קונה מטעם חליפין ובחליפין קיי"ל דקונין בכלי אעפ"י שאין בו שוה פרוטה ובקצות החשן הקשה ג"כ קושיא זו ע"ש, ולפע"ד נראה ליישב דהא רש"י ור"ן בסוגיא הנ"ל פירשו דאדם חשוב הוא שאינו רגיל לקבל מתנות ושפיר הדין דאם אשה נותנת לבעל כסף והוא מקבל ממנה מקודשת דשפיר מוכח דמש"ה מקבל משום דרוצה לקדשה ויש לה הנאה דמקבל מתנה ממנה מש"ה מקודשת וכן הדין גבי ממונא (בסימן זה) אבל אם הוא אדם שאינו חשוב אף דיש לנותן הנאה כל שהיא שמקבל ממנו מתנה כסברת הר"ן הנ"ל מ"מ אינו מוכח דבשביל הקנין מקבל המתנה דבלא קנין קרקע או מטלטלין נמי מקבל מתנה מש"ה באדם שאינו חשוב לא קנה המקבל אבל גבי חליפין למ"ד דסובר בכליו של מקנה שפיר תירץ הר"ן דסובר דאף באדם שאינו חשוב נמי יש הנאה כל שהיא ומהני בחליפין דקונין בכלי אעפ"י שאין בו שוה פרוטה והתם בלא"ה לא שייך מקבל דהא ק"ס מיד חוזר לבעלים דקני ע"מ להקנות היא, ועיין בספר דברי משפע בסופו מה שהקשה אאמ"ו זצלל"ה על ט"ז יו"ד ע"ש:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה