דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קסז
סעי' א' (א) שתי גגות זו על גב זו והירק בינתים וכו' כל שהעליון יכול לפשוט ידו ולטול אותו מעיקרו הרי הוא שלו ובלבד שלא יאנוס עצמו והשאר של תחתון משמע מזה דהשאר לתחתון אפילו שרשים שטמונין בקרקע ולכאורה צריך לעיין במה תחתון קנה דהא רש"י פירש משום הכי לתחתון דר"ש כר"מ ס"ל משום דאפקורי מפקיר להו ע"ש מטעם שגנאי לו ליטול רשות מתחתון ע"ש אבל מ"מ קשה במה זכה ועיין בנתיבות המשפט דהביא בשם היערת דבש ג"כ קושיא זו ע"ש ולפע"ד י"ל דהא האס"ז הביא בשם הרמב"ן דחולק על רש"י דר"ש סובר כר"י דאל"כ אמאי קתני ובלבד שלא יאנוס מה בכך מ"מ כל שיכול ללקוט אינו מפקיר ועוד קושיות אחרות אלא ר"ש בדר"י שייכא מכל מקום סובר מה שעליון יכול ללקוט של עליון משום, דתחתון אפקורי מפקיר לעליון ע"ש, ולפע"ד י"ל דר"ש סובר שני טעמים כשטת רש"י דעליון מפקיר מה שאינו יכול לטול להדיא ותחתון מפקיר לעליון מה שעליון יכיל לטול בהדיא דס"ל דשניהם גורמים את הירק א"כ זה וזה גורמים ומשום הכי חולקים כך מטעם שכתב רש"י והראב"ן כנ"ל: