דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קנב
סעיף א' בהג"ה (א) ויש אומרים דאפילו לא הביא עדים רק שאמרו בפנינו הודה לאבינו שמכרה לו נאמנים במגו שהי' אומרים לקוחה היא בידינו. לכאורה קשה דהא הודאה בינו לבין עצמו לא מהני אפילו עד אחד אמר שהודה לא מהני עש"ך (סימן פ"א סקכ"ב) וכש"כ לפני פסולים לכ"ע לא מהני אף דכתב (בהג"ה בסימן קצ"ה ובסימן רמ"א) דמהני אפילו לפני עדים פסולים ה דוקא היכא דלא צריך עדים כמו קנין או מחילה אבל הודחה דלא מהני בלא עדים ממילא לפני קרובים ופסולים ג"כ לא מהני ואפשר דכוונת הרמ"א דאמרו בפנינו ובפני עדים הודה ועיין לעיל (סימן פ"א סעיף כ"ט) דהיכא דמודה בפני עדים קבלתי ממך חוב מהני ואין צריך לומר אתם עדי אבל בלא עדים ודאי לא מהני אמנם באסיפת זקנים בבא בתרא (דף מ"ז ד"ה לא צריכא) מבואר דאף שלא היה הודאה בעדים נמי מהני ע"ש ומ"מ צ"ע דבשעת הודאה לא חשש על הודאה כיון שיכול לכפור אח"כ וצ"ע:
הלכות נזקי שכנים: