דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קלז
סעי' א' (א) היורד לתוך שדה חברו ולקט פירותיו בעל השדה טוען שבגזל לקחם וזה אומר שמכרן לו נאמן בשבועת היסת עסמ"ע (סק"א) היכא דאמר תחלה אלך ואלקט ולקטן אף דעדיין מונחים בשדה של בעה"ב אפילו הכי נאמן נגד בעל הבית כיון דלקטן שייך לא חציף למימר אלך ואלקוט כשאין לו רשות ועב"ח וט"ז דחולקין עליו ובית יוסף כתב דטור סובר אפילו מונחים עדיין ברשות בעל השדה אפילו הכי כיון דלא ערער עד אחר לקיטה לוקט נאמן ולפע"ד יש להביא ראיה לדברי הסמ"ע דאפילו מונחים עדיין ברשות בעל השדה שייך לא חציף ולוקט נאמן מתוס' שבועות (דף מ"ו דיבור המתחיל עבד אינש) דהקשה אמאי צריך לטעם עבד אינש דגזים תפוק ליה בלאו הכי נמי נאמן במגו דאי בעי אמר דזבנא מניה דנאמן כמבואר בב"ב מטעם נא חציף ע"ש ואם נאמר היכא דעדיין מונחים ברשות בעל השדה אינו נאמן מאי מקשה תוס' דיהא נאמן במגו דהא בסוגיא הנ"ל איירי, דקטל ושדי וכיון דעדיין ברשות בעל השדה אינו נאמן לשטת הב"ח וט"ז אלא ודאי מוכח דתוס' סובר כיון דלקטן שייך סברא לא חציף ונאמן אפי' עדיין מונחים ברשות בעל השדה וכשטת הסמ"ע ועיין מה שכתבתי לעיל (סימן צ' סק"ג):