דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קכז
סעי' א' (א) האיש שלוה מאשתו ואח"כ גרשה וכו' אין להם עליו כלום עסמ"ע (סק"א) דלשיטת המחבר דסובר דגבי לוה אפילו מעות שאינם טמונים [פטור אזי] גם כשבעל לא טען ברי אפ"ה אין לו עליו כלום, ויש לעיין אם הפקידה בידו י"ל דמודים הרמב"ם והמחבר דדינו כמו מקח דבשלמא גבי הלואה שייך לומר דלא ניחא לים לשוי' עבד לוה לאיש מלוה משום הכי אפילו במעות שאינם טמונים אין לה על הבעל כלום דיש לומר דודאי קים ליה בנפשיה שהמעות הללו שלו הן דלא עביד אינש [עבד] לאשתו אבל גבי פקדון לא שייך זה דינו כמו מקח אך לפי מה שהביא הבית יוסף בשם הרשב"א [דהטעם] דחוששים דשמא של הבעל היא המעות דאל"כ היה לה לוקח בהם קרקע יש לומר גבי פקדון נמי שייך טעם זה וצ"ע ואם תקשה לך למה נקט הברייתא וגם הפוסקים לוה מן האשה הל"ל הפקידה ביד הבעל אפשר לומר דלרבותא נקטיה דגבי פקדון יש לומר דודאי חיישינן שמא של בעל הוא דהא בעל יהיה פטור אפילו מפשיעה דהא אשה עמו ובעליו עמו קרינא ביה ולכך נקט רבותא יותר אפילו במלוה חיישינן וצ"ע: