דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קיז
סעיף א' (א) רק במעות עש"ך (סק"ב) דהביא בשם הרב המגיד דבאפותיקי מפורש אף יורשיו אינם יכולים לפדותה במעות שהרי היא כמכורה כיון שלא פדה האב ולא צוה לפדותו ע"ש ק"ל אמאי מהני אם צוה האב לפדותו דמה תועלת היא זו אם היא כמכורה מה תועלת בצוואתו זו וצ"ע:
ב עשה שדהו אפותיקי מפורש שאמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו ונמצא השדה לא היתה שלו יש אומרים דגובה משאר נכסים. עב"י דהרמב"ן ובעה"ת (בשער מ"ג) חולקים וסוברים כיון דהיא אפותיקי מפורש דאמר לו לא יהא פרעון אלא מזו הוי כלוקח שלא באחריות ואינו גובה משאר נכסים מש"ה לא קשה קושיית תוס' ב"ב בסוגיא דפרה וטלית (דף מ"ה ע"א ד"ה אי) על הא דאמר שמואל המוכר שדה שלא באחריות אין מוכר מעיד עליה מפני שמעמידה בפני בע"ח ופריך הגמ' ממנ"פ אי אית ליה ארעא אחריתי עלה דידיה הדר והקשה תוס' דהא איכא חשש דדלמא עשאה אפותיקי ע"ש ועל זה אמרו דלא קשה כלל דאף אם יטרוף נמי אין בעל אפותיקי יכול לגבות כמו בנשתדף דאינו גובה משאר נכסים ע"ש ולפע"ד עדיין קושיית התוס' במקומו עומד דלמא עשה שדהו אפותיקי מפורש וקבל עליו אחריות דעלמא דבהא ודאי אם נמצא שדהו שגזולה היתה ודאי גובה משאר נכסים ושפיר הקשה תוס' אפילו לפי סברתם וע"כ צ"ל כמו שכתב תוס' שם דבאמת הו"מ למימר כן וע' אורים ותומים (סק"ג ט'):
סעיף ה' (ג) עשה עבדו אפותיקי אפילו בסתם ומכרו בעל חוב גובה ממנו מפני שיש לו קול עיין בתומים (סק"ז) דודאי בעינן או שכתב בשטר אפותיקי או שכתוב בשטר שעבוד מטלטלין וקרקע דאילו בע"פ לא מהני ע"ש ולפע"ד נראה דזה אינו מוכרח די"ל דאם ידעו עדי שטר שעשה עבדו אפותיקי מוציאין קול אף שאינו כתוב בשטר דהא אף בשור תם אליבא דר' ישמעאל גובה מלקוחות מ"ט דאית ליה קלא דכיון דנגח תורא נגחנא קרי לי' כדאיתא בב"ק (ל"ג ע"ב) ה"נ בעשה. עבדו אפותיקי אפילו שאינו כתוב בשטר רק בעדים אית ליה קלא דהא אפילו במטלטלין היכא דשייך דאית ליה קלא דהיינו גבי תורא נגחנא גובה מלקוחות ה"נ כן גבי עבד: