דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן קב
סעי' ב' (א) היה לו ג' או ד' שדות בינונית לא יוכל המלוה לומר תן לי משדה פלונית שהיא חביבה עלי אלא ברשות הלוה הוא ליתן לו מאיזה שירצה, עש"ך לקמן (סימן קי"ט סק"ו) דכתב היכא דהתנה עם מלוה ליתן לו עידית ומכר עידית יש למלוה ברירה לגבות מאיזה בינונית שירצה ע"ש ולכאורה מתוס' ב"ק (דף ו' ע"ב ד"ה כגון שהיתה עידית דניזק כזבורית דמזיק) כתבו תוס' ואפכא לא מצי למימר דכ"ע מודו דאין משלם אלא עידית שיש לו ואין צריך לקנות ע"ש ולפי דברי הש"ך שפיר יכול הגמרא לומר נפ"מ דעידית דמזיק כזיבורית דניזק אף דאין צריך לקנות מ"מ יכול לטול כנגד הזיקו מאיזה עידית שירצה ולר"ע יכול ליתן לו המזיק מאיזה שהוא רוצה כמבואר ברא"ש (לקמן סימן קי"ט) ע"ש ושפיר הוי לר"י ג"כ פעמים לחומרא לפי דברי הש"ך הנ"ל, אם כן משמע מדברי תוס' דאינו סובר כן ושפיר לא שייך חומרא לר"י רק לר"ע:
ב לא יוכל מלוה לומר תן לי משדה פלונית וכו'. ועיין בתומים (סק"ג) דהביא בשם המרדכי אף דקי"ל כל האומר אי אפשי בתקנת חכמים היכא דתקנו לטובתו שומעין לו מ"מ היכא דהוי להוציא אין שומעין לו ולפ"ז יש ליישב קושיית חלקת מחוקק ובית שמואל (סימן קי"ב סעיף י"ב) דהקשו על המחבר דפסק דאם הניח מטלטלין ומקרקעי וע"י מטלטלין יהיו כמרובים דדינו כמרובים דהקשו אמאי הא הבנות יוכלו לומר אי אפשי בתקנת חכמים ע"ש ולפי הנ"ל אתי שפיר דהא אף בנכסים מועטים ג"כ בנים נקראו מוחזקים דהא אם מכר בנכסים מועטים מכרן קיים ועיין מס' ב"ב (דף ק"מ) וכן מוכח מהראשונים דבנים נקראו מוחזקים ושפיר אין הבנות יוכלו לומר אי אפשי דהא הוי להוציא:
סעיף ד' (ג) אין לו אלא עידית או בינונית או זיבורית יקחנה כמו שהוא. עב"י דיורשים שלא הניח מורישם אלא קרקעות והם רוצים לסלק לבע"ח מטלטלין שלהם נראה דהדין עם בע"ח דהנך מטלטלין לא היה שעבודו עליהן והביא מטור לקמן (סי' ק"ז סעיף ג') ע"ש ולכאורה דבריו תמוהין דהא משמע להדיא מטור דדוקא בקרקעות אינם יכולים לסלקו אבל במטלטלין יכולים לסלקו וכן מבואר בפרישה לקמן (סי' ק"ז) ע"ש ולפע"ד אפשר לומר (דב"י בסי' ק"ז) דמיירי שמכרו יורשים כל נכסיו, של אביו (כמבואר שם] משום הכי אם הם רוצים לסלק הבע"ח במטלטלין אינו יכול לגבות מלקוחות דאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין מ"מ במקרקעי אינם יכולים לסלק לפי [שהקרקע שמכרו] משועבדים לחוב אבל הכא איירי דנכסי אביהם עדיין בידם, משום הכי סובר הב"י דלא מבעיא בקרקעות שלהם ודאי אינם יכולים לסלק הבע"ח אלא אפילו במטלטלין שלהם גם כן אינם יכולים לסלק כיון דאין שעבודו עליו וקרקע של אביהם היא בידם ולא שייך לומר נפרעין וכו' לפי שבידם הן ושפיר סברת ב"י וצ"ע: