דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן צח
סעי' א' (א) סדר גביית החוב כך הוא כשהמלוה מוציא שט"ח מקוים אומרים ללוה שלם וכו' ואפילו שמענו שנתייאש מדחוב לגמרי ואמר וי כחסרון כיס אינו יאוש. מכאן נראה דיאוש לא מהני בחוב ולקמן (סימן קס"ג ס"ג ברמ"א בהג"ה שני') בשם תשובת מהרי"ק היכא שהקהל הלוו לשר נראה דמהני יאוש בחוב ועט"ז ובחכ"צ שמפלפלים טובא בדין זה מ"מ קשיא דהכא משמע דלא מהני יאוש בחוב ולפע"ד אפשר לומר דוקא אם לוה עצמו קיים לא מהני יאוש בחוב משום דיש למלוה על לוה שעבוד הגוף ושעבוד נכסי ושעבוד לא נפקא מכח יאוש כיון דלא מהני יאוש בקרקע וכן כתב בנתיבות המשפט לקמן (סי' קס"ג סק"א) אבל גבי יורשי לוה דלא הוי שעבוד הגוף כמבואר בר"ן פרק הכותב (דף פ"ה ע"ב) היכא דמית לוה אע"ג דאית ליה נכסי מ"מ לא הוי שעבוד הגוף על יורשים [לכן מועיל יאוש על שעבוד נכסי] וי"ל דהכא איירי דלוה קיים משום הכי שפיר פסק המחבר דלא מהני יאוש בחוב כיון שיש עליו שעבוד הגוף אבל לקמן (סימן קס"ג) איירי נגד יורשים של לוה דלית ליה למלוה שעבוד הגוף משום הכי פסק הרמ"א דמהני יאוש בחוב: ועיין בחדושי אאמ"ו הגאון זצלל"ה שנדפסו בסוף ספר דברי משפט וכתב (בסי' ס"ה סק"א) דמה דכתב התומים להוכיח מרא"ש ב"מ דכתב דמשום הכי בעינן כרוכים דאל"כ הוי יאוש כתב הוא זלל"ה דיש לומר דכוונתו דאם לא היו כרוכים הוי יאוש מגופה של נייר ואם כן המוצא זכה בנייר ויכול לוה לומר לא אפרע עד דתחזיר לי השטר אבל לענין חוב גופה דהיינו הממון י"ל דלא מהני יאוש עיין שם (בסימן ס"ה סק"א):