דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן פג
סעי' ג' (א) אם הלוה אומר מחוב פלוני שפלוני ערב בו נתתים לך וע"מ כן קבלתם והמלוה אומר לא נתרצתי לקבלם אלא מחוב פלוני שאין לי בו ערב אם החוב שאמר הלוה שפרעו הוא מלוה ע"פ נאמן הלוה בשבועת היסת ונפטר הערב, מקור דין זה הוא מבעל התרומות (שער עשרים חלק שני) ובספר גדולי תרומה הקשה מאי שייך שבועה אצל הלוה דהא ליכא שום חילוק דהרי חייב זה כמו זה א"כ שבועה זו מאי טיבה ע"ש ובאמת היא צע"י, ולפע"ד אפשר לתרץ דאם יש ללוה נכסים במדינה אחרת שיכול המלוה לילך ולגבות מן הערב כמבואר לקמן (סימן קכ"ט סעיף י"א) וא"כ יש לומר דנ"מ ללוה שלא יגבה מן הערב וערב יגבה ממנו דראשון (דהיינו המלוה] נוח לו והשני [שהוא הערב] קשה ממנו כמבואר (בסימן ס"ו סעיף כ"ב) דאף להוציא שייך סברא זו דראשון נוח לו וה"נ כן משום הכי שייך שבועה ללוה: