דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך
סימן עט
סעי' ה' (א) טענו מנה לי בידך ואמר לו לא היו דברים מעולם ועדים מעידים שהלוהו וחזר ואמר פרעתיך הוחזק כפרן לאותו ממון וחייב לשלם ואין המלוה צריך לשבע. הנה במס' בבא בתרא (דף ה') כותל חצר שנפל מחייבין לבנותו עד ד' אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראי' שלא נתן ועיין רש"י דפי' שיביא עדים שתבע ולא נתן, וערא"ש דהקשה על פי' רש"י ופי' שם פי' אחר וז"ל כגון שעמד שמעון בדין וחייבוהו ב"ד לבנות עד ארבע אמות וסירב על צווי ב"ד הרי הוא בחזקת שלא נתן כדין גזלן עכ"ל, ולכאורה צריך להבין אמאי תלוי דין זה בדין גזלן הא בגזלן גופי' קי"ל לקמן (סימן שפ"א) הגוזל את חבירו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים, ולפע"ד נראה לתרץ דברי הרא"ש דהא הקשו התומים והקצות החשן אמאי גזלן נאמן לומר החזרתי היכא דגזל בעדים הא לא גרע מהוחזק כפרן, ומשום קושיא זו סוברים היכא דגזל לפני ב"ד באמת אין נאמן לומר פרעתי או החזרתי ולפי זה יש לומר דכוונת הרא"ש דהכא איירי דסירב לפני ב"ד שאין רוצה לבנות עד ארבע אמות לפיכך שפיר כתב הרא"ש דהוי כדין גזלן היינו גזלן שבא לפני ב"ד וגזל לפני ב"ד אינו נאמן לומר פרעתי והחזרתי:
סעיף ט' (ב) אינו מוחזק כפרן אלא א"כ כפר בב"ד ובאו שני עדים והכחישוהו אבל הטוען להד"מ וחייבוהו שבועה וכו', [הג"ה] ואפילו במקום דאיכא למימר דמה שהודה משום שראה עדים שבאו מ"מ הואיל והודה קודם שבאו העדים אינו הוחזק כפרן עש"ך (סקכ"ב) שכתב דמה שהקשה הסמ"ע על הב"י וד"מ שכתבו דין זה בשם מצאתי כתוב דהא כבר כתבוהו הטור בהדיא לק"מ כי בטור אינו מפורש די"ל אפילו באו עדים אחר טענה שניי' והכחישו ע"ש. ולכאורה מגומגמים דברי הש"ך בזה ונראה בכוונתו דהטור איירי דחזר וטען טענה שנית וסתר טענה ראשונה ואח"כ באו עדים אבל מה שהביאו ב"י וד"מ בשם מצאתי כתוב איירי דלא טען טענה שניי' קודם שבאו העדים רק שחזר מטענה ראשונה קודם שבאו העדים ואמר כי טענתו ראשונה לא היתה אמת ואחר שבאו העדים טען טענה שניי' אפ"ה נאמן כיון שחזר מטענתו ראשונה קודם שבאו העדים וזה אין מפורש בטור ולכך כתבו בשם מצאתי כתוב: