אור ברסלב
דברי התורה סימן מב

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן מב

סימן מא

סעי' ה' (א) הי' כתוב בו מלמעלה דבר אחד ולמטה דבר אחר ואפשר לקיים שניהם מקיימים אותם עסמ"ע (סק"י) דכתב דאפילו הקיום הוא בדוחק מקיימין:

וש"ך (סק"ט) כתב דזה לא שמענו ע"ש ולפע"ד מבואר להדיא בהגהות מיימנות (פרק כ"ז ממלוה אות מ') בשם רבינו מאיר כדברי הסמ"ע דכתב וז"ל היכא דאי אפשר לקיים שתי הלשונות עליון ותחתון וסותרין זה את זה אבל היכא דאפשר לקיים לא אמרינן דסתרי אהדדי אפילו היכא דשתי הלשונות מרוחקין זה מזה כ"ש היכא דסמיכי אהדדי דלאו אורחא הוא לומר בתוך כדי דיבור שתי לשונות דסתרי אהדדי והביא ראיה [מב"ב קס"ו ע"ב] היכא דכתב למעלה קפל ולמטה ספל דאינו גובה אלא קפל דחיישינן שמא זבוב הסיר רגל הקיף ונעשה סמך אף שהיא חשש רחוקה מ"מ שלא יכחישו זה את זה מקיימין אפילו בטורח עכ"ד מוכח להדיא כדברי הסמ"ע:

ב ואם נמחק סכום של מטה הכל פסול דאפשר שהיה כתוב למטה רק דינר אחד ולכאורה נ"ל בזה דוקא היכא דנמחק ואינו ידוע מהיכן בא המחק זה דשפיר יש רעותא מש"ה פסול אבל היכא דידעינן דודאי נמחק באונס שפיר גובה סכום דכתוב למעלה דהא מבואר בש"ע כאן דהיכא דאפשר לקיים שניהם מקיימים וכתב הסמ"ע אפילו מדוחק וא"כ הכא כיון דלא חזינן דתחתון סותר עליון אזלינן אחר עליון וצ"ע:

סעי' ו (ג) אם נמחק מתחתון עסמ"ע (ס"ק י"ז) דפסק דכשהשטר ביד חנני או תן אותו שהשטר בידו גובה בו בין בחסרון ובין בנמחק ע"ש. וש"ך (ס"ק י"ג) חולק עליו ופסק דאם נמחק או חסר ושטר ביד חנני אינו גובה בו ע"ש, ולפע"ד דברי סמ"ע צ"ע דהא לשיטת סמ"ע דפסק היכא דנמחק שתי אותיות פסול ואינו גובה בו איירי דוקא כשהשטר ביד שליש כדכתב הסמ"ע בעצמו וא"כ מה טוען השליש אי טוען דלא ידע מי הפקיד אצלו הלוה או מלוה בלא"ה פסול כמבואר (בסימן מ"א וסימן ס"ה סעיף, א') ע"ש אלא ע"כ דשליש אומר אחד משניהם הפקיד אצלו או חן או חנני, א"כ לשיטת הסמ"ע אמאי פסול דהא ע"כ מי שהפקיד אצלו היה יכול לגבות בו דהא אף אם חנני הפקיד אצלו לשיטת הסמ"ע אם היה השטר ביד חנני גובה בו ואפילו אם השליש מסופק מי הפקיד אצלו מ"מ אם אחד שניהם נותן הרשאה חייב הלוה לשלם וא"כ אמאי קתני פסול דמשמע פסול לגמרי אלא ע"כ דאף אם היה השטר עתה ביד חנני נמי אינו גובה ושפיר אינו גובה בו כלל היכא דהוא ביד שליש ואתי שפיר לישנא פסיל נמצא מוכח כדברי הש"ך אפילו אם השטר ביד חנני נמי אינו גובה בו:

סעי' י"ב (ד) כתוב בשטר סלעים וכו' עסמ"ע (ס"ק ל"ב) כתב ולפ"ז (בסעיף שלפני זה) דנכתב בשטר דאינון ונמחק הסכום מסתברא למימר דמהני תפיסה ועש"ך (ס"ק כ"ז) דתמה דהא אפילו גבי שובר שכתב דאינון ונמחק דאין דנין אלא פחות שבשובר ע"ש. ולפע"ד נראה דודאי היכא דלא ידעינן על איזה אופן נמחק ודאי פסול דהא איכא רעותא גדולה אבל היכא דידעינן דנמחק באונס ודאי שובר מבטל שטר וכן נראה מבעה"ת ע"ש, ולפ"ז י"ל דכוונת סמ"ע ג"כ היכא דידעינן דנמחק באונס וכן כתב התומים (ס"ק י"א) ע"ש. אך מ"מ קשה דאין לדבר סוף דכמה דבעי המלוה יתפוס כמו שתמה התומים באמת י"ל לפע"ד דהדין של. סמ"ע נמי ניחא היכא דכתוב בשטר פרוטות ונמחק א"כ יש לו שיעור דיכול לתפוס עד דינר ולא יותר דהא יותר מדינר ודאי לא היה דא"כ אסוכי מסכן להו כמבואר ב"ב (דף קס"ו ע"ב) ובש"ע כאן (סעיף ט"ו):

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה