אור ברסלב
דברי התורה סימן כט

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן כט

סימן כח

סעיף א' (א) אחר שהעיד לב"ד והוא לאחר כדי דיבור אין יכול לחזור בו וכו' לפחדו עשיתי אין שומעין לו אפילו נתן טעם לדבר וכו'. מבואר גבי עדות שהעיד בב"ד לא מהני בשום אופן לחזור מדבריו ראשונים וכן מבואר במסכת סנהדרין, (דף מד) ע"ש, לפ"ז מיושב מה שקשה לכאורה דהא במסכת כתובות (דף כב) מבואר אמר ר"ה א"ר מנין לאב שנאמן לאסור את בתו מן התורה שנאמר את בתי נתתי לאיש, ולכאורה קשה למה הוצרך טעם משום דרחמנא אמר את בתי נתתי ת"ל דהא אב נאמן בבתו קטנה או נערה שהוא ברשותו וא"כ ממילא אסורה משום שוי' לנפשה חתיכה דאיסורא אבל לפי הנ"ל אתי שפיר דגבי שויא אנפשה חתיכה דאיסורא מהני אמתלא כמבואר בכתובות דף הנ"ל אבל גבי עדות לא מהני שום אמתלא ושפיר קאמר ר"ה מנין לאב שנאמן מן התורה לאסור את בתו דהיינו בתורת עדות ולא מהני שום אמתלא שנאמר את בתי נתתי, ועיין בב"י סימן זה ועיין באה"ע (סי' י"ז סעי' ח') ובחלקת מחוקק סקי"ז דאפילו בעדות שהם נאמנים חוץ לב"ד מ"מ אם אמרו העדים אח"כ מבודין היינו נאמנים ע"ש ועיין:

סעיף ג' (ב) אבל אם אומר העד שפלוני הי' עמו ואותו פ' אומר שלא הי' עמו אין זו הכחשה דאין עד מדקדק מי הי' עמו בשעת עדות, ולכאורה יש לעיין בדין זה דהא הריטב"א במס' מכות (דף ו) הקשה על הא דקתני במתניתין הי' שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין מחלון זה ומתרה עומד באמצע בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אילו עדות אחת ואין נעשים זוממין עד שיזומו כולם, והקשה הריטב"א היכא יכולין להזמים כת עדות אחת מחלון אחד הא השנים שראו מחלון אחר יכולים להכחיש המזימם שהי' עמהם וא"כ לא הוי הזמה ע"ש בריטב"א שתי' כמה תירוצים ולפי דברי רמ"א הנ"ל מתורץ קו' ריטב"א כפשוטו דזה לא הוה הכחשה דאין עד מדקדק מי הי' עמו בשעת עדות אלא ודאי מוכח מדברי ריטב"א דבכה"ג הוי הכחשה ויש ליישב:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה