אור ברסלב

דברי התורה· רבי צבי הירש אוירבאך

סימן ה

סימן ד

סעיף ב' אין דנין בלילה בתחלת דין וכ' הסמ"ע (ס"ק ז') היכא דקבלו עליהם שני הצדדים לדונם בלילה דמותר לדונם דלא גרע מקיבל עליו קרוב או פסול. והקשה באורים ותומים (סימן ז') על הרא"ש מס' יבמות (פרק מצות חליצה סי' ב') דתירץ על הא דאמרינן בסנהדרין (דף ל"ה:) הכל כשרים לדון דיני ממונות לאתויי גר, ותירץ הרא"ש דאיירי בלי כפיה, הקשה האורים על זה אי בקבלוהו מאי קמ"ל דגר כשר אפילו קרוב או פסול כשר בקבלוהו ואפילו כותי ראוי להיות כשר כש"כ גר כמבואר לקמן סימן כ"ב ע"ש מה שתירץ. ולפע"ד נראה לתרץ דהא הרא"ש מסיים בטעמא דלא שייך שימה ושררה אלא בכפיה אבל בלא כפיה כשר, ונ"ל כוונת הרא"ש הא דאמרינן קבל עליו קרוב או פסול לדון ג"כ כשר היינו דוקא אם ידע בתחלת דין שהוא קרוב או פסול אבל אם בתחלת דין לא ידע שהוא קרוב או פסול ואח"כ נודע לו יכול לחזור אפילו לאחר גמר דין וקנין אבל הכא בגר כיון שקבלו עליהם או שבאו מעצמם לא שייך שימה ושררה אף שלא נודע בשעת קבלה וגמרו הדין ואחר גמר דין נודע שהוא גר מ"מ דינו דין כיון דלא שייך שימה ושררה, כן נלפע"ד ליישב דברי הרא"ש (ומה שסיים האורים דכאן בגר בלא כפייה אינו יכול לחזור לא ידעתי מנא ליה הא ועיין בספר דברי משפט מזקני הגאון זצל"ה מה שכתב שם דבר נכון לדינא. ולפ"ז נ"ל ברור דאם קבלו עליהם את הגר להיות שקול כשנים לא מקרי תרתי לריעותא דגר אין בו פיסול עצמיית רק שלא יהיה בו שימה ושררה וא"כ כשבעלי דינין קבלו עליהם אין כאן שימה ושררה והרי הוא כשאר ישראל ואין כאן אלא חדא ריעותא ולזה מהני גמר דין וקנין:

תוכן העניינים

דברי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה