דברי גאונים· רבי חיים אריה כהנא
כללים - כלל ד
דיני אומדנא וגילוי דעת:
עי' במקח וממכר בכלל ט"ז:
א (אם יש לדיין לדון עפ"י אומדנא דמוכח לדעתו עי' בחו"מ סי' ט"ו סעיף ג' ד' ה' ובמהרי"ט חו"מ סי' צ"ג ובשו"ת שבסוף ספר בית מאיר סס"י ג' בשם תה"ד סי' ש"נ ובשו"ת מהרש"ל רסי' ט"ז ובשבו"י ח"ב סי' קמ"ב ובט"ז והגהות הח"צ ותומים סי' ס' ס"ק ט' ובשו"ת הרד"ם חו"מ ססי' ה'):
ב ראובן היה לו שותפות עם שמעון בעסק אוראנדא שמנה שנים. ואח"כ תפס ראובן משמעון שני אלפים זהובים באמרו שמגיע לו קרן וריוח מעסק השותפות. וטוען ע"ז ברי. ושמעון טוען ואומר ראי' שאינו מגיע לו כלום מאחר שפרע לו ראובן חוב אחר שחלקו השותפות. ואלו הייתי חייב לו למה שילם לי החוב שהיה לי עליו. עיין שו"ת מאמר מרדכי סי' צ"ח שפסק דישבע שמעון היסת ויחזור לו ראובן מה שתפס. עיי"ש שהאריך בטעמו עיין בכלל צ"ח סי' כ"ו:
ג מי שהוציא כת"י על היתומים והיה ריוח בין הסכום והחתימה. עיין בח"ס חחו"מ סי' כ"ב שפסק דהוי כמו נאמנות מפורש גם לגבי יתומים כיון שהיה יכול לכתוב עליו. רק כיון דבעהש"ט לקח מעות היתומים על עיסקא הוי אומדנא דכת"י שלו הוא פרוע או מחל דמעשיו מוכיחים ע"כ א"י לגבות:
ד אחד התחייב עצמו ליתן דירה לחתנו אחר הנישואין שתי שנים. ודר חתנו בבית עשרה שנים. ואח"כ נפל קטטה בינו לבין חמיו ותובע חמיו שכר דירה בעד מותר השנים וחתנו טוען כיון שלא תבע ממני בשום פעם לא היה דעתי על שכירות וגם היה עוד אומדנא לזה. ע' חת"ס חו"מ סי' קי"ט שפסק דהדין עם חתנו. (וע' בשו"ת הרד"ם חו"מ סי' ד' ולקמן כלל ק"ד סי' כ"ד ובפ"ת לחו"מ סי' שס"ג ס"ק ז'):
ה בדיני אומדנא וגילוי דעת במו"מ עיין חת"ס חו"מ סי' ע' שהאריך שם: ו אלמנה היתה רוצה לעלות לא"י ונתנו לה הצבור סך מעות במתנה. ומתה בדרך. והצבור תובעים המעות בחזרה מבנה באמרם שלא נתנו לה אלא ע"מ שתלך לא"י. עיין כלל נ"ג בדיני מתנה סי' י"ג:
ז היכא דיש לו מגו על הדברים שבלב אי הוי כאומדנא דלהני. עיין בחלקת מחוקק סי' מ"ב לענין קידושין בע"א שכתב דהיכא דיש לו מיגו על הדברים שבלב הוי דברים. דע"י המיגו הוי כאומדנא דמוכח שחשב כן. והח"צ בתשובה סי' קט"ו משיג עליו דלא הוי אומדנא דמוכח. ועיין בשער משפט סי' פ"ז ס"ק כ"ה שהביא ראיה מפורשת מש"ס קידושין דאף דאית לי' מגו הוי דברים שבלב:
ח איזה אומדנא מועילה להוציא ממון מחזקתו. ע' בטור חו"מ סי' ס"ו וסי' צ"ט. ובסימן ס"ה הביא דברי הרא"ש בכלל ס"ח סי' כ"ג דדיינינין באומדנא. ובסי' ס"ח הביא תשו' הרא"ש בהיפוך ועיין באחרונים. (ועי' בשו"ת רמ"ץ או"ח סימן ט"ו כל דיני אומדנא ובסי' כ' כ"ד כ"ה ובשו"ת הרד"ס חיו"ד סי' ד' וחו"מ סי' ה' ובשואל ומשיב מהד"ק ח"א סי' קצ"ז ובח"ג סי' ס"ה ובמהד"ב ח"א סי' ע"א ובמהד"ד ח"א סי' ל'):