דברי בינה חלק א· רבי דוב בריש ברודא
אמר המחבר
זה ימים מקדם, דרכי המוציא לאור איזה חיבור , להגיד בראש ספרו מה ראה על ככה, ומטרת כוונתו בזה, ולבל יחשדוהו, כי ס מתו אשר יהיה לו לכבוד ולתפארת:
או לאסוף הון. וגם א"א הגאון ז"ל בהקדמת ספרו ת"א ודרך חיים על יו"ד. כתב להתנצל א"ע בזה, באמרו כי אחרי ההבל והכבוד לא רדפתי. וח"ו לא להרויח הון ועושר כוונתי, הלואי תהא ביאתי כיציאתי, וגם ת"ל יש לי כל כו'. ואולם בעת הזאת אחשוב, כי אך לסותר הוא, להכביר במלין בזה, כי לא כימים הראשונים שוניס. הימים האלה. בעתים האלה לא ינחלו עושר וכבוד מזה (גם כי לא לי יהיה מחירו כנזכר בהשער) אבל הטיב אשר דיבר בה א' מהמחברים, אשר ראיתי שכתב. כי רוח הוא באנוש, כי יחוס על-פרי עמלו. וחפצו שיהיה לו לזכרון. ומה גם במדעים אשר חנן ה' לאיש ואיש כתבונתו . מגמתו לתת תנובת פריו ועשתנותיו בתבל למען יעמדו ימים רבים. נם ראיתי לכמה מגדולי המחברים שכתבו כי חובה היא למי אשר חננו ה' לחדש דברים נכונים בלימוד תוה"ק, לבלי להכחידם תחת לשונו, כ"א לחוק בספר מליו, ולחוקקם בעט ברזל. ויקיים בזה ללמוד וללמד (וכן הביא א"א הגאון ז"ל בהקדמתו מדברי זוה"ק). וגם פירשו בזה דברי התנא אם למדת כו' אל תחזיק טובה לעצמך היינו שלא יחזיק הטובה לעצמו, לבלי להשפיע לזולתו, כי לכך נוצרת להטיב גם לאחרים. אם בעניני גופניים אם ברוחניים.
והנה אנכי בילדותי חלק לי ד' מעט בבינה לחדש דברים בנוים על אדני השכל הישר בלימודי, ואף רשמתים בקסת סופר לבל ישכחו ממני (וברבות הימים נאבדו מת"י). וגם היו לי מורים הגונים (אשר הזילה מכספה ע"ז א"מ הצנועה הגבירה מרת שרה נ"ע בת הרב הגאון רא"ל ברודא ז"ל אבד"ק קלווריעא כי כעת פטירת א"א הג' ז"ל הייתי כבן שנה זכרה לה אלוה לטובה) ואחר נישואי אם כי נתתי ידי במו"מ, ונהגתי רגל מסחרי. עכ"ז לא נטשתי למודי בכל וכל. וגם מזה לא הנחתי ידי. (ויונעם לי בזה דברי הג' בעל ח"א ז"ל בהקדמת ספרו חכמת אדם, במליצת הכתוב. ים אמר לא בי היא, ותהום אמר אין עמדי. עיי"ש בדבריו הנעימים) ואחר עברו איזה שנים היו לי ארפתקאות וסיבות שונות (כנודע למכיריי) אשר היו בעוכרי וקפחתי את פרנסתי. ואז הוספתי בעתים שונים לשקוד על דלתי התורה בעיון ולהעלות בכתב את אשר הולידו רעיוניי, וחיה לי לשעשועים [גם ה"ל כי נתחזקתי והדברים המוציאין את האדם כו' רחוקים ממני. ולא קנאתי למי אשר גדלו והצליחו. והסברתי לי דברי נעים זמירות ישראל. באמרו האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד. היינו כי בעת אשר היצר לו ולא זרחה לו שמש ההצלחה חיזק א"ע והאמין כי עוד תשוב תזרח לו ואז יספר מתוך הרחבה את ימי הרעים, אשר עברו עליו מקדם. ואולם לזה יודרש מתינות, ולחשוב מחשבות. איך ומה תוכל לשוב ההצלחה אליו. לזה אמר כי בחפזי אמרתי כל הארס כוזב. וא"כ איפוא אם כה ואם כה אחת היא ואתן תודה לה' אשר הקים על סלע רגלי והביאני עד הלום] ופעמים מועטים הצעתי דבריי במכתביי לאיזה מגדולי הזמן. כאשר יראה הרואה בחי' למכות דף נ' את אשר כתבתי להגאון הצדיק המנוח ר"י עטלינגער ז"ל אבד"ק אלטונא בעהמ"ח ספר ערוך לנר ושארי חיבורים. ודברי תשובתו אלי ותיבה יתירה נודעת לי מאתו ז"ל (ואף אמנם כי בהרבה מקומות בחי' הבאתי דבריו בספרו ערוך לנר על מכילתין. וכתבתי להשיג לא לקנתר ח"ו כוונתי, כ"א כך היא דרכה של תורה זה מותיב וזה מפרק כו'. ועיין בסוף ס' חכמה אדם מה שכתב לא"א ז"ל, אשר בשלחו אליו חיבורו הנ"ל. כתב לו א"א ז"ל להשיג על דבריו במקום א'. וע"ז השיב לו מחזקינא טיבותא כו'. ונאמנים פצעי אוהב). וכמ"כ להגאון המפו' רי"א שליט"א אבד"ק קאוונא (ובחלק שני יובא אי"ה דברי במכתבי אליו) ות"ל דבריי נשאו חן בעיני הגדולים.
והנה זה לא כביר השיאני לבבי לשום עין עיונו בחידושי אשר חנני ד' להעתיקם ולסעדם על נכון ואספתים כעמיר נורנה. ובעת עיוני והעתקתי בחנתים וצרפתים. וגם נתוסף לי הרבה דברים בכ"מ. ואחרי רואי כי ת"ל נמצאים בהם דברים טובים ונכוחים. וקרובים למרכז האמת חסתי עליהם לבל יהיו חבושים בממון. ולא יראו אור. או ירקבו יאכלם עש. וגם כי איזה גדולי מופלגי תורה. אשר ראו איזה דברים בחי' ברואם כי פוסח אנכי על שתי הסעיפים בזה.אם להדפיס. אם לחדול. דברו על לבי בזה. ואמרו כי ראוים הם לחלקם ביעקב [ואף אם אולי המצא המצא במו איזה שגיאה ותבטל ברובא. ושגיאות מי יבין. ואם יאבה מי להודיעני אשיבהו אי"ה כיד ד' הטובה עלי (כאשר וראה המעיין בסוף ספרי. אשר השבתי לרב גדול א' אשר כתב לי להשיג על איזה דברים בקונטרסי. ות"ל צדקו דברי נגד דברי השגותיו) או אודה ולא אבוש] אי לזאת אמרתי אדברה בעדותיך כו'. ומסרתי להביאם לביה"ד. ויה"ר שלא אכשל בו' וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני. ואולי אזכה להוציא לאור עוד חידושים אשר אתי בכתובים. וגם חיבור מעט הכמות מא"א הגאון ז"ל (והוא בענין אשר רבינו הש"ך ז"ל חיבר ספרו גבורת אנשים) עם הגהות והוספות משלי. (ומעט מדבריו שם הבאתי בחיבורי זה בקונטרס שנות חיים) והיה רצוני לספחו לחי' ולהדפיסו. אבל איננו כעת ת"י. ולא היה ביכולתי להשיגו לע"ע. וקראתי שם החיבור דברי בינה בי שמי ושם א"א הג' ז"ל מרומז בזה. כי בתיבה "דברי" מרומז שמי "ובינה" (עם הכולל) עולה כמנין "חיים". ד' יחיינו וישלח לנו עזרתו מקדש. ובזה תמו דברי הפעם.
וגמרתי חבורי זה.
בשנת וכי יקרה היא מפנינים לפ"ק ואפריון נמסי' להמופלג הישיש וכו' מ' יוסף שמואל מזרח נ"י ש"ץ ושו"ב בעיר דרוזגעניק אשר השתדל בהבאת חיבורי לביה"ד. באשר הוא לטובת כה"ח דשם. כי יוסף הוא המשביר צרבי עניים החולים הבאים לשם. ויאיר ממזרח למו. ומי אשר יאבה לקבל ספרי יוכל לשלוח מתירו או גם נדבהו כפי נדבת לבו. לרי"ש מזרח הנ"ל על שמו בעיר דרוזגעניק נו"ב גראדנא. $$ (ציור בספר)$$