דבר המלוכה· רבי שאול בראך
הקדמה
ידידי אוהבי התורה דורשי' וחוקרי' נותן התורה יברכו, נודדים שינה שואפים אלי' מעוז ומחסה הוא להם, גם אני אברך את השם אשר שם חלקי בין יושבי בית המדרש וחנני להבין ולהשכיל ולחדש בתוה"ק, במה אכף לגומל חסדים טובים לספר חסדיו וטובו על ישראל עמו, וברוך ומבורך שמו ית' שהחיינו לראות ספרי זה יוצא מבית הדפוס, אהודנו ברוב עם- ומאד התאמצתי למצוא זכות לשארית ישראל ולפאר ליוצרינו אשר בחר בנו וזה רצונו ית' כמבואר בילקוט שמעוני פ' ברכה ובילקוט תהלים מ"ה עה"פ אהבת צדק אות תתשמ"ט ועיין בספרי זה אות ש"ן, עה"פ בירמי' ט' אל יתהלל חכם וגו', ויהי רצון יערב לפניו ית' מנחת עני - קראתי שם הספר דבר המלוכה על שם הכתוב בשמואל א' ו' ט"ז, שכן בר"ה ממליכון הבורא ב"ה ויתנו לו כתר מלוכה - ומספר אותיותי' כמספר שמו בן שם אמי זצ"ל:
נגמר פה קה"י קאשוי יע"א ו' תמוז תרצ"ה לפ"ק:
יזכר לטוב תלמידי הב' המופלג בתורה ויראה כמו"ה משה צבי נ"י האפפמאן מפהק"ק קאשוי יע"א שטרח הרבה בהעתקת הספר:
הקדמות המובאים בספר זה:
ישראל מבקשים שיפרנס אותם הקב"ה במן א'. מבקשים שנושאי המרכבה יבקשו עליהם רחמים ב'. מבקשים שיראו פניו ית' עין בעין ג'. בזמן שישראל שרויים על אדמתם ירושלים במ"ם סתומה ובזמן שהם מגורשים נקראת במ"ם פתוחה - ומבקשים ששתי דלתי"ן יתאחדו ויעשה מהם מ' סתומה ד'. ישראל מבקשים על צער השכינה ה'. מבקשים על שתי דלתי"ן בשמות ית' שנתפגמו בחטא אדה"ר שיחזרו בי' - ו' ישראל מבקשים פרנסה בעבור אחרים ואם מבקשים לעצמן הוא כדי לעבדו בזה נ"ג. בגולה השפע יורד לחיצונים וצריך לתפלה לסגור הדלת שתלך השפע לעם ישראל ז'. לולי ספירת המלכות עמנו בזמן הגלות לא הי' תקומה מכובד הגלות. ח'. תכלית כל התורה להיות דבוק בו ית' ט'. בריאת יצה"ר הוא לתכלית טוב י'. בבא עונש על אדם ואינו מצדיק דינו ית' הוא מוסיף בחטא י"א. אם מקבל העונש באהבה אעפ"י שאינו משיג הטעם כן ראוי לזכותו בדין אעפ"י שהמקטריגים אין משיגים הטעם י"ב. מה שישראל נענשים יותר משאר אומות לפי שקבלו עליהם תרי"ג מצות י"ג. מה שישראל נענשים יותר לפי שאוה"ע אין פוגמין בעולמות עליונים י"ד. ע"י שישראל הלכו מגוי אל גוי למדו מכל אומות רעה המיוחד להם ט"ו. ישראל נענשין גם אם לא שמחו בעשיית המצות ט"ז. ישראל נענשים יותר מכל האומות לפי ששכינה שרוי' בתוכם וגרמו בחטאם לסלק את השכינה י"ז בכל שנה ושנה נעשה מחיצת ברזל המפסקת בינינו לבין אבינו שבשמים דקה יותר י"ח. קרוב לזמן הגאולה קל יותר להתקבל התפלה על הגאולה י"ט הפוגם בברית אינו מרגיש שמחה בקיום המצות כי. בזמן שביהמ"ק קיים הי' נשמרים מהוציא זרע לבטלה כי עשן היוצא לצד צפון הי' מבטל הרהורים רעים כ"א. אם שב על עונות שזוכר מזכירין לו מן השמים עונות שנשכחו ממנו כ"ב. גזירת עול הצבא שנתחדש בדור האחרון מכלה הנפש כ"ג. ישראל שבקי צערא דלהון ותבעין על צערא דמטרנותא כ"ד. מליצה גדולה שישראל מודים שאין להם מעשים טובים ועי"כ ממנה להם הקב"ה מליץ דכן הוא בסדר עולם מי שאין לו מעות לשלם בעבור מי שימליץ בעדו אז השופטים ממנים לו מליץ כ"ח. אוה"ע נדונין בלילה וישראל ביום כ"ט. מאחר שהגלות אבילה ישינה צריך להתפלל בכח גדול לעורר הכוונה ל'. בעיקבא דמשיחא ע"י התגרות היצר דבר קטן חשוב כדבר גדול שעשו בדורות שלפניו ל"א. מליצה גדולה לזכות ישראל בדין שסובלים צרות רבות ואין מאבדים עצמם לדעת, כמו יונה הנביא ביקש קח נא את נפשי אבל לא הוא עצמו ל"ב. בעת צרה העשירים יותר בסכנה מעניים. ל"ג. תשובה מועיל גם ביום המיתה. ל"ה. לבושו של הקב"ה אדום מדם ישראל הנשפך ל"ו. ע"י מידת עזות וקשי עורף עמדו ישראל באמונתם ל"ט. אם באים לספר ורואים שישראל הם מתי מספר זו הוכחה שבכל הדורות מסרו נפשם על קדושת השם מ'. אין כל אדם מבין לקונן על אבדת תפארתינו רק הלומד תורה מ"א. מליצה לזכות ישראל מאחר שאין ישראל שרויים במקומם והם מלא יסורים ומניחין צער עצמם וכל בקשתם על כבוד שמים מ"ג. ישראל אפי' אם חטא בנערותו כשיזקין מתחרט ומתקן מה שקלקל מ"ד. אם ישראל בתכלית השפלות לפי שקבלו התורה ראוי' שהתוה"ק תתחנן בעדם ואם הטעם לפי שהם בני אברהם יצחק יעקב ראוי' שהאבות ותחננו בעדם מ"ה. ישראל אפי' יש לו שלוה הוא בכל זה תמיד בדאגה שעשרו שמור לרעתו מ"ז. מוכרחים לבקש על פרנסה שלא יתחלל שם שמים מ"ט. הוא ית' נקרא גדול אם ישראל הם בשלוה נ"א, רק אז נקרא גדול אם ארץ הקדושה ביד ישראל נ"ב. ישראל מתפללים עבור כל ישראל וזה ודאי ראוי' והגון אפי' להתפלל על פרנסה ולא שייך בזה מה שכתוב בתיקונים נ"ג. בתחלת הבריאה שימש האור גם בליל שבת קודש נ"ד. אור הגנוז מעורר את האדם לתשובה שם. הס"ם נקרא אחד שם. נשמות גדולות נשקעו וא"א להוציאם עד שיתן איזה חלק לס"ם. נ"ד. בעת ענים וצרתם מתקבל גם תפלה בלי כוונה נ"ו. מליצה לזכות את ישראל בדין דכמו שהם מודין על שפזרן בין האומות אעפ"י שגם אז הם בצער אלא בשביל שהי' יכול להיות עוד יותר רעה להיות תחת אימה אחת כן ראוי' שהבורא ית' ישבח את ישראל אפי' כשאינן זכאין שגם הם היו יכולין להיות עוד יותר רעים נ"ז. א"א לשוב בתשובה גמורה בעודם בארצות אויביהם נ"ט. גם בעת שישראל בתכלית השפלות מתאוננים שעכ"פ ימצאו נחת מתורה ועבודה ס'. מכשילים כחם ע"י כובד עול מסים וכובד פרנסה ומוכרחים לילך לבתי ספרים שלהם ס"א. אפי' עונות שיש בהם עונש מיתה מתכפרים ע"י קבלה אמיתית למסור נפשו על קידוש השם ס"ב עיקור עיכוב הגאולה ע"י פגם הברית אבל יש להמליץ שאין עושין כן מחמת חסרון יראה רק ע"י התערבם בין האומות ומחמת חסרון פרנסה ועול הצבא עי"ז אין יכולין לישא אשה בזמנה ס"ג. תפלה בקול מעורר כוונה ותפלה בכוונה מעורר לשפוך דמעות ס"ד. אם אין יכול לשפוך דמעות יתפלל בקול בכי ס"ה. כשאין ראויין מזכה אותן הקב"ה בצירוף נחת רוח שיסי' לו מהם לעתיד לבא ס"ו. במתן תורה ראו האותיות ס"ח. עיקור קטרוג הוא למעלה ואם נדחו אז אין כח באומות להרע לישראל צ'. אם נכשל בחטאות נעורים אין טועם שמחה בקיום המצות ע"א. כשהם חלושים ושרווים בצער וקבל ית' תפלתם אפי' אם רק שפתותיהם נעות ס"ט. מליצה גדולה ע"י ששרויים בצער עד שכביכול השיב אחור ימינו ע"ג. מליצה גדולה על ישראל שהם מסובבים מאומות להסיתם לאמונתם וישראל מוסרים נפשם על קדושת שמו ית' ע"ד. המלצה גדולה שישראל אין שונאין זה את זה שהרי כל אחד מתפלל גם בעד שונאו ע"ה. בימים נוראים יתחזק להתפלל על כבודו ית' ואל יחשוב אז על צרכיו ע"ו. דרושי צל"ח כל ביטל מ"ע הוא ענף ממצות אנכי, וכל עבירה ל"ת הוא ענף מלא יהי' לך. ע"ז. המלצה גדולה לזכות ישראל בדין שבעת שיתודע להם שכל המצות הם ענף מאנכי ולא יהי' לך ימסרו נפשם על כל מצוה ע"ז. המלצה על ישראל מאחר שהם עושים לפנים משורת הדין ראוי' מדה כנגד מדה לעשות עמהם לפנים משורת הדין אעפ"י שאין להם זכות ע"ז. מהבת קול שובו בנים שובבים באים הרהורי תשובה ובימים נוראים הבת קול בחוזק יותר מבכל השנה ע"ח. המלצה לזכות את ישראל ע"י שאנו פוסקים אם לא כיון למצות שופר אינו יוצא ידי מצות שופר ראוי' שלא יענשו על עבירות כי לא כוונו לעבור פ"ב. על חיי עוה"ז יש יותר קטרוג מעל חיי עוה"ב פ"ד. אם מבקשים על חיים הוא רק אם לא יוסיפו לחטוא ויהי' לרצונו ית' פ"ז. בשעת הדין מזכה אותם ית' אפי' כדעת יחיד נגד רבים. פ"ח בפארטוגאל הו' מוליכין ילדיהם לבית השריפה בתופים ובמחולות צ"א. מצות שופר מגין נגד קללות שבמשנה תורה צ"ד. כמו שהצדיק מזכה דורות שלפניו כן הרשע פוגם דורות שלפניו ק'. ע"י שגרשו את ישמעאל מביתם נגזר על זרעם להיות בגלות אצלו ק"א. ישראל לא הי' רגילים לישא יותר מאשה אחת רק אם הראשונה לא היתה בת בנים ק"ב. אי אפשר לזכות לבא למקום הראוי' לו בגן עדן אם לא הניח זרע בעולם ק"ד. בצבור ראוי' להרבות בתפלה אבל לא ביחיד ק"ז. זכר נולד פניו למטה ונקיבה פני' למעלה ואם נולדים בהיפוך בזה אין מולידים ק"ט. אמר הקב"ה אם יקטרגו אני מכניס מזה ומוציא מזה ק"י. הרבה פעמים אדם בא לידי שפלות שעי"ז ותעלה מדרגתו קי"א. לפעמים יחשב לעונש מה שמרוממין ומגדלין אותו קי"ב. אם מקבל יסורים באהבה אז כופלין לו מה שלקחו ממנו קי"ג. עיקר הקטרוג שלא יתנהג העולם מדה במדה ולא יקרא אלקי ישראל רק אלקי כל הארץ קי"ז. גם לעתיד לבא שיתגיירו האומות לא יתקבלו לעם בפני עצמו רק יהי' צריכין לדבק באומה ישראלית קי"ז. גירי האומות לעת"ל לא יקראו השם ככתיבתו רק בכינוי. קי"ז. בעת שהוא ית' מוסר את ישראל הם אומרים שהוא מחמת אהבתו אותם קי"ח עד קכ"ד. במה שמייללים מראים בטחון שיושעו קי"ט. בזה שמוסיפין תקיעה לפני' ותקיעה לאחרי' בזה מראין שמאמינים שהכל לטובה ק"כ. על עניני הגוף מתאוננים רק בלב ועל עניני הנפש צועקים בקול מר קכ"א. ישראל מצדיקין את הדין ומחבבין יסורין קכ"ב. יש עולם שבו מדת רחמים גמורה ונקראת זקן מלא רחמים ובאותו עולם אין רשות להסטין על ישראל קכ"ו. הכועס כאלו עובד ע"ז ומיד בורחת הנשמה ממנו ושורה עליו רוח טומאה וצריך לעשות לעצמו גדרים שלא יבא לידי כך קל"ד. אם רוב ישראל אין זכאין ח"ו אז מצרף הקב"ה גם המלאכים לחשבון קל"ז. אפי' אין זכות לישראל רק שמאמינים ראויין להגאל כמו במצרים שנגאלו בזכות האמונה קמ"ב בגלות זכות השבת מגין עלינו קמ"ב גם בעת שאין זכאין משגיח עליהם הוא ית' רק שאז ההשגחה מוסתר וכשהם זכאים ההשגחה גלוי לעיני כל העמים קמ"ו. ת"ח מכונים בשם בנים והמון עם בשם עבדים קמ"ט. החוטא אין כופר ח"ו שה' רואה אותו רק שבאותו שעה נשכח ממנו ק"ן. עונות עושים מסך המבדיל בין הבורא ב"ה ובינו ועי"ז בא לידי חטא ק"ן. ת"ח בקל יותר יראה האמת אבל מי שאיני ת"ח צריך להתבונן הרבה שיכיר האמת ק"ן. יצה"ר זה דרכו למהר על האדם לעשות עבירה ואין מניחו להתבונן ק"ן. מי שלא למד אין עונשים אותו אם לא עשה המצות בזריזות קנ"א. בני עלי' נזהרים לקיים עבדו את ה' בשמחה קנ"ב. ת"ח שהם רואין התוה"ק שאין לה סוף אצלם צריך להיות כאלו ראו ההשגחה בגלוי קנ"ד. בני עלי' צריכין להתנהג שיהי' ניכר בראי' בעלמא שהוא יהודי ובהמון עם יחשב גם אם רק אחר התבוננות ניכר שהוא יהודי קנ"ה. אצל המון עם מעריכין עולם התחתון נגד עולם העליון ועי"ז וקל עונשם כי עולם העשי' הוא שליטת היצר אבל בבני עלי' אין מעריכין עולם התחתון נגד עולם העליון קנ"ו. הנהגה הראוי' לבני ישראל הוא שיעבדו את ה' בתורה ומצות וסור מכל רע ויקבלו כל טוב מדה במדה כי כשעושין רצונו של מקום ונקראין בנים למקום ואז אין מקטרג כי מי יפטר פיו להסית לאב שלא ישפיע לבנו אבל באין עושין רצונו של מקום מתעורר למעלה מונעים וקטרוג ובכל זה הקב"ה מרחם עליהם כי השכינה מבקשת רחמים עלינו קנ"ז. צריך להתבונן תמיד גדולתו של הבורא ית' ושפלות עצמו אבל יזהר שלא יפול במרה שחורה עד שיחשוב שלא יקבל הקב"ה תפלתו קנ"ח. התעוררת התשובה בא בחשאי שאיני ניכרת עי"ז אין מרגישין בו המקטריגים קנ"ט. אם הי' האדם רואה מה שפגם בעונות הי' מאמץ בכל כוחו לתקן אבל חשכו עיניו ק"ס. השב מאהבה הוא בחינת בן והשב מיראה הוא בבחינת עבד ולאחר שנתקבל תשובתו מיראה ישתדל לעשות תשובה מאהבה קס"א. ביום ראשון של ר"ה הוא דינא קשיא וביום שני הוא דינא רפיא קס"ג. המלצה גדולה יוצא מזה דמצוה הבא בעבירה אינו מתקבלת דמאחר שמצוה הבא בעבירה אינו מתקבלת מכש"כ עבירה הבא במצוה שלא יחשבו אותו לעבירה קס"ד. רוב עבירות יש בו ג"כ כוונה לעשות מצוה כגון שיהי' לו ממון לגדל בניו לתורה או לקיים מצוה קס"ד. אם ישראל במעשיהם הטובים מעוררין המדות העליונות ונסמכין על מעשי התחתונים זה נקרא עלמא דישיבה, אבל אם מדות העליונות מעוררין מעצמן בלי התעוררת התחתונים אז נקרא עלמא דעמידה קס"ה. אין שום קטרוג יכול לבא לפניו ית' רק מכריזין פלוני עשה דבר שתיקונו כך וכך קס"ו. קדושת הברית הוא יסוד היהדות וישראל קדושים בענין זה שלא נמצא דוגמתן בכל אומות העולם קס"ט. גם הנדונין למיתה אין כותבין מיתה רק לחיים בנקודת פתח ק"ע. בעוד שאנו בגולה עומד לנו זכות יעקב יותר מזכות אברהם ויצחק קע"א. זכירת ארץ הקדושה הוא לטובת ישראל קע"ג קע"ד יזהר שיהי' ניכר במלבושיו שהוא יהודי קע"ד. נסיון אברהם שהלך לארץ אשר לא הכיר ולא ידע אם יהי' לו שם פרנסה, ולהגדיל הנסיון הובטח ששם יהי' לו זרע שיותר צער אם בניו עטופים ברעב משאם הוא עצמו רעב קע"ו. מנהגו ית' שאומר דברים שסובלים שני דרכים אם זכו יתפרש לטובה ואם לאו וגו' קע"ח. בימים נוראים כל אדם מרגיש התעוררת בנפשו ואז דנין אותו ויתחרט וירבה בבכי קע"ט. אם חוזר בתשובה על עונות שזוכר אז דנין למעלה שאם הי' זוכר אותן ששכח הי' חוזר בתשובה גם עליהם ק"פ. כל מצות ומעשים טובים שעושה הצדיק מסתלקים ועולים למעלה ונגנזים בעולמות העליונים לכך הצדיק אינו מרגיש בהם ונדמה לו כאלו עדיין לא עשה כלום קפ"א. אם אינן זוכין לסור מלבם שנאה על חבריהם אז דן אותם הקב"ה בעצמו קפ"ב. בעת שאנו באה"ק נקראים בשם ישראל ובגולה נקראים בשם יעקב קפ"ד. בארץ ישראל שופר הוא חק ובגאולה הוא משפט שבו מוציאים אסורים לחירות קפ"ד. כל דבר חדש עושין בחשק גדול ואין חסידות כבתחלתו קפ"ד. ישראל תוקעין שופר כאלו לא תקעו עוד מעולם כן ראוי' שהוא ית' ימחול להם כאלו לא מחל להם עוד מעולם קפ"ה. כל דבר שאין זוכרין אותו תוך יב"ח משכחה קפ"ז מליצה גדולה בזה שהלבנה מכוסה קפ"ט. מוסר לדורות שאעפ"י שמוכרחין אנו לישא וליתן עם זולתינו אבל בשעת עבודה צריכין להפרד מהם ר"ה. צריך התאמצות גדולה להחזיק בשם יהדות קצ"ב. אם ח"ו רוב העולם אין זוכין אז מסלק הקב"ה את הרשעים גמורים מן החשבון קצ"ח. זה שהביאו ישראל כל צרכי המשכן לשני בקרים עומד להם לזכותם בדין קצ"ט, השותה יין נסך מתגלגל בחמור ר"ט. תכלית העקידה הי' שיוכלל מדת אברהם ביצחק ומדת יצחק באברהם רי"ב. הגרים שגיירו אברהם ושרה לא נתקיימו רי"ד. בשעה שמידת הדין מתוחה יש תקנה ונתתי כפרך מצרים רי"ז. כמו שאברהם הי' לו להשיב הלא אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע כן אין יכולין המקטריגי' לבקש טעם על זיכוי ישראל בדין רי"ח. המבין יודע כמו שנצרך לגוף מאכל ומשתה כן נצרך לחיות הנשמה קיום מצות תוה"ק ועי"ז רודף אחר המצות ואין שוכח לעולם כמו שאין שוכח לאכול
רכ"ב מעת שחרב בית המקדש אלי' ז"ל מקריב תמידין בכל יום רכ"ג. ע"י מצות מילה נעשה קטיגור סניגור רכ"ה. בעת הגאולה יתברר שכל הקיצין שנתנו גדולי הדורות אמת היו אבל עונות חדשים אחרו הקץ רל"ב. בכל קיצין שנאמרו בגדולי הדורות נהרגו רבבות מישראל וזו סימן מובהק שדבריהם אמת רל"ב בשנת של"ה עבר זמן אחישנה והתחיל זמן בעתה רנ"ב. העושה מצוה ויודע טעמה אין ניכר שעושה מאהבת הבורא ב"ה אבל אם אינו יודע טעמה ניכר שעושה המצוה מאהבת הבורא ב"ה רל"ד. אין אדם מכיר חסרנותיו רמ"ב. אם אדם קורא חבירו רשע אם מברר שהוציא עליו שם רע כדין עשה רמ"ג. עד עת הגאולה לא יופסק שנאת האומות על ישראל וזו הוכחה שיעמדו בצדקתם רמ"ה חטאת נעורים מעוורום עיני אדם ומחזיק עצמו לצדיק רמ"ח כל שנתרבה השגתו יבין וירגיש יותר גודל הפגם שעשה בחטאו רמ"ז עד ר"ן. אם מתודה בלי מרירות הלב מוסיף חטא רמ"ט. ע"י הקטרוג מלמעלה נזכרים מה שחטאו ועושים תשובה רנ"ג רס"ח. ממצות מחיית עמלק יש המלצה גדולה לזכות ישראל בדין רנ"ד. מליצה גדולה על ישראל שבגולה נפרדים מהם במנהגיהם וניכרין לכל שהם יהודים רנ"ח. יש להמליץ על ישראל דמאחר שאין רואין בעיניהם למטה הפגם שנעשה מהעבירות מלמעלה יש לזכותם רס"א. כשדן את ישראל דן אותם בעמידה שאין בהם סמיכה לפי שהצדיקי' מבטלין גזירות רעות רס"ב. דין שמים חמור יותר שכמה דברים בדיני אדם פטור וחייב בדיני שמים וגם פשיעה בבעלים חייב למעלה רס"ג. בדיני אדם אומר מותר נחשב כשוגג ובדיני שמים נחשב כמזיד רס"ד. צדיקים דנין תחלה וכשהם זכאים בדין בזכותם מרחמים על כל העולם רס"ה. ישראל דן הוא ית' בעמידה ואוה"ע בישיבה רס"ז. בשעה שנעקד יצחק יצאה נשמתו ונכנסה בתוך האיל ע"ר. לעת הצורך מצרפין גם הנשמות כדי שיהי' רוב זכאין ער"ו המלצה גדולה לזכות ישראל ממה שנשארנו מתי מעט ברבות הימים ער"ה. על מצות שרשאים לעשות על מנת לקבל פרס יש שכר גם בעוה"ז ער"ו. כשדנין צדיקים גם מקטריגים עומדין סמוך לו ית' אבל כשדנין פשוטי עם אז מלאכי דין עומדין מרחוק לו ית' ער"ט. אם אי אפשר לזכות ישראל בדין אז מזכה אותם דרך חק לפי שגם הם מקיימים חוקים ער"ט, שלוחי דין להעניש עומדים מרחוק לו ית' ער"ט, מלאכי' הנבראים ממצות או מעבירות כחם לפי כח העושה מצוה או העבירה ר"פ. אם עושה מצוה לש"ש בלי שום פני' אז המלאך עומד בימין ואם עושה שלא לש"ש עומד בשמאל רפ"א, מליצה לזכות את ישראל כי האבות מצטערים בקבר בצרת בניהם והם לא חטאו רפ"ב. כשפרענות בא על ישראל אין מרגיש בה אלא יעקב רפ"ב. חסד גדול שהסנגורים עומדים לימין והמקטריגי' עומדים משמאל שיותר כח יש באבר ימין מבאבר שמאל רפ"ג. אם נגזרה גזירה ח"ו בלי טעם קשה לשנותה אבל אם נותן טעם לגזירה בקל ישתנה הענין מרעה לטובה רפ"ה. מיד שמתודה ומתחרט אדם מעבירין ממנו הקטיגור שנברא מהעבירה רפ"ג. המלצה גדולה לזכות ישראל בדין לפי שיצה"ר בא לאדם י"ג שנה קודם יצר טוב רפ"ו, המלצה לזכות ישראל עם ההלכה דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ורב חסד מטה כלפי חסד רפ"ז, הוכחה ברורה שלעת"ל שישמעו קולו ות' ישובו כולם רצ"ז. צריכין לזהר ששיעור פיאה הוא כשמעמידין את האוזן ולמעלה מזה אין מקיימין מצות פיאה ש"ח. יותר צריך התאמצות לרפאות מי שנחלה כבר מלשמור הבריא שלא יחלה שי"א. אם אירע פסול בקרבן הוא מטעם שהבעלי' לא חזרו בתשובה שט"ז. ישראל הם נגד תורה שבכתב ולוים הם נגד תורה שבע"פ שכ"א. מאחר ששני מלאכים מלווין את האדם ביום ושני מלאכים בלילה ות"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה נמצא שכל כת מעידים רק חצי דבר בזה יש המלצה לזכות את ישראל שכ"ו. מעשר מסוגל להפוך מרעה לטובה כמו ע"י נתינת מעשר נתקן כל הטבל כמו כן אם נמצא צדיק אחד יתוקנו כולם ש"ם. אם עושה מצות לשמה פורחת לעילא אבל שלא לשמה אפשר לחיצונים לחטוף ממנו המצוה שמ"א. פרשת האזינו סתומה לפי שנסתמו ממנו מעייני החכמה
שמ"ב זכות גדול לישראל שזה זמן רב מפוזרים בין האומות ולא נתערבו עמהן שמ"ז. הבטחה שלא יחסר פרנסה בארצות אויביהם שמ"ח. מליצה גדולה על ישראל שהם מקבלים הכל באהבה ומצדיקים עליהם את הדין ואין מתרעמי' עליו ית' וזה לא נמצא בשום אומה שמ"ח. הבורא ב"ה צוה לצדיקים שבדור שימליצו טוב על ישראל וימציאו לזכותם עפ"י דיני התורה ש"נ אין נגזר גזירה בלתי התיעצות עם צדיקי הדור שנ"א הרודף אחר ממון בחצי ימיו עוזב זה הדרך ובסוף ימיו יבין שהבל הוא. שנ"ב עונות שהגלות גורם, מטהר הקב"ה בעצמו ואותן עונות שאינן מחמת הגלות צריך לתקן אבל גם לזה עוזר השי"ת שנ"ג. מאחר שבב"ד של מעלה אין עונשים עד שיהי' לו דעה שלימה והוא בן כ"ף לפי"ז יש המלצה לזכות את ישראל דבגולה אין דעתם צלולה והם שכורים ולא מיין וגם העיד הנביא קטן יעקב ודינם כקטנים אין להענישם שנ"ד. ראוי' לזכות את ישראל בזכות הילדים שלא חטאו דהא בן סורר ומורה לא הי' נידון משהי' ראוי' לאב. שנ"ה המלצה טובה שיתן לנו הקב"ה פרנסה כי הנביא העיד קטן יעקב ומפורש בשו"ע אה"ע סי' ע"ז שחייב אדם לזון את בניו ובנותיו עד שיגדילו ואם לא רצה גוערין בו ומכלימים אותו שנ"ד. מליצה טובה על ישראל לזכותם בדין שהם בגולה מתפרנסים מהאומות וע"י שמחזיקים בדת הם שונאים אותם וישראל כשרים אין מביטין מי הוא האדון שלהם ומי הוא האבוס שממנו מתפרנסים שנ"ו. ע"י אומה ישראלית מתפאר הקב"ה דהיינו שמניח תפילין שבו כתוב מי כעמך ישראל שנ"ט. בגולה מגיע בדין פרנסה לישראל אפי' אם מתעצלים במעשים טובים כדין אשה שהלך בעלה למדינת הים שאין מחשבים עמה על מעשי ידי'. ש"ס אם אדם מתנהג בחסד אז גם מלמעלה מתנהגים עמו בחסד שס"א. אעפ"י שבין כסא לעשור מתקבל גם תפלת יחיד מ"מ יש להדר להתפלל בצבור שס"ב. מליצה גדולה על ישראל מאחר שלעתיד לבא ישמעו כל המצות מפיו ית' ממילא ימסרו נפשם על כל מצוה כמו עתה על קידוש השם שס"ג. גם בעת שפלותם בהערוך מעמדם נגד שאר אומות ימצאו שהם חשובים שס"ד, ישראל מבקשים שלא יהי' הנסיון גדול כ"כ ע"י שהרשעים מצליחים וצדיקים בשפלות שס"ה ע"י חידושים בתורה הקדושה נבראים שמים וארץ חדשים ולכך מתבטל עי"ז הגזירה רעה לפי שלא הכריזו הגזירה בשמים החדשה שס"ז. צריך לזהר מאד לבל יתפלל בימים נוראים ביחידות ע"י שמתאחרים לבא לבית הכנסת שס"ט. כל מה שנעשה בשוגג חל העונש על המסית לדעת הפוסקים דבשוגג אין שליח לדבר עבירה ש"ע. ע"י תפלת ימים נוראים מתקנים ומתעלין תפלות כל השנה שע"א ישראל כשמבקשים פרנסה אין כוונתם להנות רק שיהי' להם לראות עון שלא יחרפו אוה"ע שומר ישראל שע"ב. חטאות נעורים הם המלצה על שאר עבירות לפי שחטאות נעורים גורמים לחטוא לפי שכל עבירות נגררים אחריהם ועל חטאות נעורים יש ג"כ להמליץ דע"י תוכף גלות אדום נתקיים וידל ישראל מאד וגזירת עול הצבא מעכבין לישא אשה ומה יעשו עניי הצאן שע"ג, ראוי' לזכותם בדין כדי שיגדלו ילדיהם על דרכי התורה ואם מת האב אין מי שיגדלם לתורה ואין מורישין לבניהם מי יטפל בהם שע"ד. ע"י הגלות הם כשכורים ואין יכולין להתפלל והם גם עניים שהעניות מעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו ראי' לזכותם בדין שע"ד. כמו במצרים נגאלו ע"י פרישת דרך ארץ כן גם עתה שנשים בציון עינו וא"א להשיאם ראוין הם להגאל שע"ה. בדור האחרון שרוצי' להשבית אוכל מפי ישראל תמיד נמצא ענין חדש שמזה מתפרנסים וכד שהם באים ליקח גם זה כבר נמצא ענין חדש להתפרנס והוא מעין הבארות שחפרו אבותינו שע"ו. פחד מצוי יותר בלילה שע"ז. מורא שייך על רחוקים ופחד על קרובים שע"ח. לפני הגאולה ישביתו אוה"ע פרנסת ישראל ועי"ז תבוא הגאולה שפ"א. אם מצערים ישראל בעניני הגוף די אם נחלשו אבל בעניני הנפש הצורך שיפלו לגמרי שפ"ב. אימת חליש כשהוא למעלה על הגבור כשהוא למטה. מי שכבר נכשל באיזה דבר משמר עצמו שלא יכשל שנית שפ"ד, אם נכשל אדם בחטא הגם שהוא ית' מצילו מהקמים עליו אבל עכ"פ פחד יש לו אבל אם לא חטא או שב בתשובה ניצל גם מפחד שפ"ו. אין אומה בעולם משמרת ברית כאומה ישראלית שפ"ז. הנפילים אשר קטרגו על בריאת אדם שפ"ט. בקשה לענין נפש שייך בהם לשון שאלה ובקשה בעניני הגוף שייך לשון בקשה. שצ"א הזוכים לחכמת אמת מצוי שיקנאו אותם ויתגרו בהם שצ"ג. אם כרגע זעם על צדיק הוא לטובת ישראל שצ"ד.אם אדם מכסה מה שחבירו חטא עליו בשוגג הוא ית' מרבה לסלוח לו אפי' מה שעבר במזיד שצ"ה. בענין גזירת עול הצבא ומזמור ל"ד שצ"ו, יסורין הבאים ממנו ית' באים בנחת שצ"ז, מי שלבו נשבר על שחטא אין צריך ליסורין שצ"ח. המלצה שאנו כסומים וכחרש שאיני שומע ואיני מדבר שהם פטורין שצ"ט. מליצה על ישראל שאעפ"י שמחרפים אותם על איחור הגלות הם מאמינים ומחכים ומקיימים אם יתמהמה חכה לו ת'. לפעמים מתים בילדותם לפי שאם הי' חיים הי' חוטאים ת"א ראוים ישראל שיהי' להם פרנסה למען שלא יאמרו המינים שמשום שהולכים בדרכי התורה הם מחוסרי פרנסה ת"ב. בזקנה אז יכולין להבחין מה בין תשוקה לעניני עוה"ז לתשוקת עניני עוה"ב שאלו גם ביום האחרון אין נחלשים אדרבה נתחזקים ת"ג. הא שאמרו אל יבזבז אדם יותר מחומש הוא רק אם לא חטא אבל אם חטא כל אשר לו יתן בעד נפשו ת"ה דרך הוא רחב ונוח לילך בו ואורח הוא שביל קצר שקשה לילך בו ת"ז. כל הבלים שעושין ישראל כל השנה בחדש תשרי שמזלו מאזנים נמחל להם על שמרבים בתשובה ת"ח. במצוה נחשב המחשבה לבד והמעשה לבד ת"ט. האותיות שלפני השם הם רחמים גמורים ובזה זוכין בדין גם כשאין ראויין תי"א. האדם נברא לעבוד את הבורא ב"ה ואם איני עושה כן נחשב כמת וכן הוא בכל דבר אפי' בדומם וצומח כל שאינו עושה פעולתו שנברא לכך נקרא מת תי"ב. ראוי' הי' לכל בר ישראל לחיות מאה ועשרים שנה אם לא הי' חוטאים תי"ד עיקר עבודה בשמחה ואם בעל עבירה אין יכול להיות בשמחה כראוי יתפלל שלאחר שיתקן חטאו יוסיף שמחה תי"ז הצדיק המשפיע חיות לכל הבריות צריך להיות דבוק עמהם ואיך יתקשר עם בעל עבירה, אולם אם יארע שעושה עבירה לשמה עי"ז יש לו קישור גם על בעל עבירה ת"כ. אות שי"ן הוא אות דקשוט ת"כ. גם אם אין ראויין מזכה הקב"ה אותם בשביל נחת רוח שיהי' לו מדור התיקון תכ"א אפשר לזכות ישראל בדין ע"י צירוף נשמות שעמדו בשעת מתן תורה ועדיין לא נבראו תר"ב. בכל עת שמעלילין עלילות שקרים על ישראל צריך להרהר בתשובה שמצד אחר חטאו ועי"ז הפך לבם לשנא עמו ומעלילים עליהם עלילות שקר תכ"ד. לפי שאין פורעניות בא לעולם אלא בשביל ישראל כשאוה"ע מחוסרי פרנסה נתוסף השנאה על ישראל דאע"ג דאי' לא חזו מזלי חזי תכ"ה, יש מליצה על ישראל להציל אותם בדין שנחשבים כשאולה בבעלים וזה הדין הוא חק בלי טעם וי"ל שהוא כדי לזכות את ישראל תכ"ו. אם משמר עצמו ביום שלא להרהר ולא להסתכל בדבר המביא לידי קישוי אבר הוא ית' משמרו בלילה תכ"ז. בתחלה נגזר הגלות רק על אלף שנה וחטאתינו האריכו קצו עוד אלף שנים תכ"ח. צריך כל בר ישראל להדביק בג' אלפין אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד תכ"ט. עץ החיים ועץ הדעת יש להם שורש אחד ת"ל. מליצה לגאולה קרובה דהמשרה אשתו אצל שליש יותר מיב"ח מחוייב להוציאה כי אינה מחוייבת לסבול להתפרנס ע"י אחרים ובגולה באה השפע דרך שרי המדינות לכן צריך הקב"ה לגאלינו מהרה שאז בא השפע על ידו ית', אמכיה"ר
בעזהי"ת ספר דבר המלוכה: