דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות תנד
שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי וי"ל בהקדים הכתוב (בפ' מקץ) ויאמרו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו דצ"ב תיבת אבל דבא לשלול דבר אחר וי"ל דהנה נתקשו בזוה"ק ורמב"ן וישמח משה לאיזה תכלית העליל יוסף על אחיו עלילות שקרים ולמה ציערם בחנם אולם הא אמרו חכז"ל מעשה אבות סימן לבנים ועתה שהתחיל הגלות רצה יוסף ללמדם האיך יסבלו הגליות וללמדם דעת האיך להנצל באורך גלותינו בכל דור ודור העלילו עלינו עלילות שקרים כגון עלילות דם לחג הפסח והעלילה ששמו סם בבארות וכל העולם יודעים ששקר הם מעלילים עלינו וזו צער גדול שיודע שבחנם מכים ועונשים אותן שאם אדם עשה איזה עול אם מענישין אותו סובל בקל לפי שיודע שחטא ובא יוסף ללמדם דעת שבאורך הגליות יעלילו עליהם עלילות שקר ואל ירך לבבם ויבטחו בו ית' שיושיעם כמו שעתה בא להם הישועה ונתגלה לכל צדקתם ויוסף הי' הראשון שהעלילו עליו עלילות שקר שרצה לשכב את אדנותו וישב במאסר עבור זה י"ב שנים ולבסוף נתעלה ויצא למלוך מבית האסורים אולם רק אז באה הישועה אם יפשפשו במעשיהם וישובו מחטאתם שאם כי העלילה הוא שקר אבל חטא אחר גרם הצרה והשבטים הקדושים אמרו כנים אנחנו לא הי' עבדיך מרגלים ויהודה לומדם דעת שזה ודאי שכנים אתם מחשד מרגלים אבל אשמים אנחנו מצד אחר מה שחטאנו כנגד אחינו ויומתק אמרו אבל דהיינו העלילה הוא שקר אבל כשמעלילין עלינו ודאי נכשללו באיזה חטא וזו שרים רדפני חנם שלא חטאתי נגדם אז מדברך פחד לבי שחטאתי נגדך באיזה חטא ולזה נתקיים (תהלים ע"ח) הפך לבם לשנא עמו ורק איזה חטא גרם שמעלילין עלינו דברים אשר הם יודעים שהוא שקר: