דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות תכ
(תהלים קי"א) פזר נתן לאביונים וגו' רשע יראה וכעס שיניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד וצ"ב למה יכעס הרשע וגם לאיזה ענין יחרק שיניו וי"ל דבס' נועם אלימלך סוף (פ' נשא) כתב שהצדיק המשפיע חיות לכל הבריות צריך לדבר עצמו עמהם כדי להטיב להם ואיך יכול לדבק עצמו עם בעל עבירה הלא גם לבעל עבירה צריך להשפיע לו חיות ואיך יכול להתקשר עם בעל עבירה אך הענין שלפעמים שהצדיק עושה עבירה לשמה ועי"ז יכול להתקשר עם בעל העבירה ויטב לו ע"כ תוכן דבריו הק' וזו רשע יראה וכעס אם הוא עושה כן נענש והצדיק מקבל שכר טל עבירה זו לכן כעס והנה כשהצדיק מדבק עצמו להרשע כדי לתקנו ולהשפיע לו חיות מסתבר שמדבק עצמו אליו באות שי"ן דהוא אות דקשוט והנה הרשע מרגיש זה לז"א שהכעס הוא ששיניו וחרק שמרגיש שמדבק עצמו לאות שי"ן שבו אבל ונמס הכעס פוסק ממנו שמרגיש גם זה שהצדיק מדבק עצמו אליו כדי להשפיע לו טוב ופועל הצדיק שתאות רשעים תאבד שנאבד מהרשע התאוות שהי' לו ונותן לבו להטיב את מעשיו, ובס' דבש לפי (מערכת עיי"ן אות ס') הביא שעבירה בגמטריא פזר: