דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות שע
(מיכה ז') יכבוש עוניתינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם, יל"ד דבעונות אמר בכינוי עונותינו ובחטאתם לא אמר חטאתינו רק חטאתם ה ויובן הפייט אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו וצ"ב הלשון תשת עלינו וי"ל דאמרו חכז"ל (בסנהדרין כ"ט) שהי' לו לנחש לטעון דברי הרב ודברי התלמיד מי שומעין אלא שאין טוענין למסית הרי דהי' ראוי' לעונש היצה"ר שהיא המסית לאדם לעשות עבירה ואז ממילא הי' נפטר האדם כמו שפרש"י (קידושין מ"ב) על קושית הש"ס אם שלח ע"י פקח שנימא שלוחו של אדם כמותו שיתחייב המשלח ויפטר השליח אלא דקיי"ל דאין שליח לדבר עבירה ודעת התוס' שם (ובב"ק ע"ט) דבשוגג אמרינן יש שליח לד"ע וזו מאחר שנואלנו וחטאנו דהיינו שוגג אל נא תשת עלינו רק על היצה"ר השולח אותנו ולפי"ז בעונות דאמרינן אין שליח לד"ע ירחם עלינו אבל החטאים הם לס"ם ושליחיו שיורד ומסית שהם מעלמא דפרודא לזה אמר כל חטאתם: