דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות שן
(ירמי' ט' כ"ב) אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר אם בזאת יההלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' וצ"ב אומרו השכל שהוא פועל יוצא לאחרים וגם הכפילות שאמר שני פעמים כי שהם נתינת טעם אין להם קישור לכאור' עם האמור קודם לזה וי"ל שהבורא ב"ה ברא העולם במדת הדין ושיתף עמו מדת הרחמים ומסר הנהגת העולם ביד ישראל וצדיקים בכחם להפך מדת הדין לרחמים והקב"ה גוזר גזירה וצדיק מבטל ואמרו חכז"ל (פסחים קי"ט) זמרו למי שמנצחים אותו ושמח ואמרו חכז"ל (ב"מ נ"ט) שהקב"ה חייך ואמר נצחוני בני ופירשו הנוי והנצח לחי עולמים, שלו ית' נאה שינצחו אותו בניו הגם שלשכל אנושי אין הפה יכול לדבר כן כביכול כן הי' רצונו לעשות רצון יראיו והמליץ ע"ז בס' נועם אלימלך וכל בניך למודי ה' שהם מלמדים כביכול האיך יזכה עם קרובו ובאיזה זכות יצאו זכאים בדין, והנה מצינו בסדום כתיב ואם לא אדעה וכן (בפ' תשא) כתיב הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך ולפי"ז יאמר השכל וידע אותי הפורש שהם משכילין אותו ית' להטיב עם בניו ונתן טעם למה הוצרך לזה כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ פעמים במדה זו ופעמים במדה זו והם מהפכים דין לרחמים וצדיק כזה שבכוחו לעשות ולפעול כן ראוי' להללו, וכדי שלא נילאה איך אפשר שבשר ודם יהי' בכוחו לפעול האיך יתנהג ית' עם בריותיו לזה נתן טעם כי באלה חפצתי שתהי' הנהגת העולם כרצון הצדיקים והוא ית' מתאוה לתפלתן של צדיקים: