דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות שט
בשלח נכחו תחנו בתוס' על התורה תמה להרב רבי יהוד' האיך אמר לו שיחנו על הים לפני בעל צפין והא אמרינן אסור לאדם לומר לחבירו המתן לי בצד ע"ז פלונית וצ"ע ולי נראה דדוקא לאדם אסור אבל להקב"ה לא שהרי מצינו שהקב"ה יושב ודן את כל העולם אפי' בשבת ואפי' בראש השנה ויוה"כ אעפ"י שלישראל אסור עכ"ד וצ"ע מירושלמי (ר"ה פ"א ה"ג) שהקב"ה שומר את תורתו ומה שדן אין ראי' כלל שהוא מטעם גזירה שמא יכתוב משא"כ הקב"ה שאין שכחה לפניו ויותר הי' לו לתמוה שבר"ה איתא בפירש נכתבין והי' אפשר לתרץ דהא דנכתבין לאו דוקא אלא במוצאי יו"ט נכתבין וגם תמוהא דהא כאן כתיב ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ ואמרו במכילתא הוא נשאר מכל אלקי מצרים כדי להטעותן שיאמרו קשה יראתן א"כ מהצורך לספר לישראל שידעו שפרעה ירדוף אחריהם ושם יהי' מפלתו ואין זה ענין לאדם העושה סימן לעצמו לשמור בצד ע"ז, והיותר תמוהא שהרי זו גמרא (בסנהדרין ס"ג ב') ושם מפורש דשם ע"ז הכתוב בתורה מותר להזכיר וצ"ע: