דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות רצד
וזכרתי את בריתי יעקוב וגו' ואמרו בתו"כ למה נאמר באברהם ויצחק אף וביעקב לא לא נאמר אף אלא מלמד שמיטתו של יעקב אבינו שלימה הנה המובן הפשוט שפירשו תיבת אף מלשון רוגז וחימה שביעקב שהיתה מטתו שלימה לא הי' מקום לרום אולם י"ל כפשוטו שהוא במקום זה מלשון גם עפמש"כ בספר אהל יעקב הטעם שמנה הכתוב אבותינו אחורנית על דרך הקונה אגוזים או תפוחים והמוכר נותן לו במדה כוס אגוזים בעד סכום ואח"כ מבקש נער להוסיף לו שתים ושלש והמוכר נתן לו ונער אחד עמד שם וראה איך זה מוותר ונותן בחנם וביקש גם הוא שיתן לו איזה אגוזים והשיב לו שוטה הלא הנער הזה קנה אצלי מדה אחת והוספתי לו מעט יותר על המדה כנהוג אבל אתה לא קנית מאומה איך אתה תבקש הוספה אם אין לך עיקר והנה אם הי' הכתוב אומר וזכרתי את בריתי אברהם ואת בריתו יצחק הי' גם ישמעאל ועשו מבקשים לזכור להם זכותם שהם אבותיהם לכן התחכם הכתוב ועשה עיקר מיעקב ואח"כ אמר אף בריתי יצחק כלומר שמוסיף עליהם גם זאת ועתה אין מקום לישמעאל ועשו לבקש הוספה אם אין להם העיקר עכ"ד ולפי"ז יומתק שהתו"כ איני מוציא לשון אף מפשוטו שהוא לשון גם אלא שבא ליתן טעם למה נאמר באברהם ויצחק לשון הוספה שגם זכותם יזכור ולא נאמר כן ביעקב אלא לפי שמטתו שלימה וכל זרעו ראוי' לזכור להם זכות אברהם ויצחק לכך הוצרך לומר בלשון הוספה רק באברהם ויצחק שלא יבקשו גם ישמעאל ועשו זכות אבותם לכך הוצרך לומר שזכות אברהם ויצחק איני עומד רק למי שיש לו זכות מיעקב: