אור ברסלב
דבר המלוכה אות רפז

דבר המלוכה· רבי שאול בראך

אות רפז

אות רפו

או יאמר לסתום פי המקטריגי' לזכות ישראל ולפטרם מן הדין דאיתא (בר"ה י"ז וברמב"ם הל' תשובה ת"ג ה"א) רוב זכיות לחיים ורוב עונות למיתה מחצה על מחצה רב חסד מטה כלפי חסד ולפי"ז י"ל דהא קייל"ן דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ממילא גם ברוב עונות נעשה ע"י גזה"כ מחצה על מחצה שכל קבוע כמחצה על מחצה וזו באין מליץ יושר מול מגיד פשע מול דייקא שלערך עונות הזכיות מועטים תגיד ליעקב דבר חק היינו גזה"כ של וארב לו שמשם נלמד דכל קבוע כמחצה על מחצה ומשפט היינו רב חסד מטה כלפי חסד וזו שדייק במשפט כי ע"י החק עדיין אינו זוכין בדין דהוי רק מחצה על מחצה אבל ע"י המשפט דהיינו רב חסד מטה כלפי חסד אפשר לצדקם, ויומתק כי תיבת דבר עם האותיות בגימטריא וארב שמשם נלמד שכל קבוע כמחצה על מחצה ויומתק מה שדייק ותגיד ליעקב דייקא כי יעקב יש בו אותיות קבע ויעקב מלא אותיות קבוע והראה לי בני הרב מו"ה שמואל נ"י שבס' שבט מיהודא לכל נדרי שנת תרמ"ז כתב עה"פ נפשי לה' משומרים לבקר הזכיר זכיותיהן של ישראל שקובעין זמן לתורה ולתפלה בבקר השכם והמליץ על זה בס' פלא יועץ ע"י שקובע עתים לתורה וקייל"ן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ונמצא ה' יחשוב לו כאלו עוסק בתורה חצי היום ורב חסד מטה כלפי חסד וקבע את קובעיהם שכר הרבה כאלו למדו כל היום בתורה וי"ל דאע"ג דקייל"ן דאין אומרים תרו רואין היינו דוקא בב"ד דלמטה אמנם לפניו ית' ל"ש לומר תרו רואין כי הכל הוי בראי' אחת והבן וזו כיון שאמר משומרים לבוקר שקובע עת לתורה בבוקר ע"יז יחל ישראל אל ה' עי"ז יש מקום להמליץ עבורי כו עם ה' החסד ורב חסד מטה כלפי חסד והרבה עמו פדות יהי' המחצה כרוב והיינו הלשון והרבה עמו פדות ואח"כ יהי' רובו ככולו וממילא כיון דהוי כרוב זכיות אז מצד רובו ככולו יקויים והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו עכ"ד ובזה מובן הפייט חוקר וסוקר ומבין אל מפעלי אם פעלתי שקר ומהתלות בעמלי את עוני לא תבקר ואל תדרוש למעללי ה' בקר תשמע קולי דע"י שקובע עתים בבקר הוי כמחצה על מחצה וסוקר דייקא בסקירה אחת לכך את עונו לא תבקר ה' בקר תשמע קולי ובזה יפורש (אבות פ"ב מ"י) וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע וגו' שנאמר כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד והכוונה שפרקי דחסידי הוא שלא יהי' די לו בתפלה בבקר ובערב אלא כר' יוחנן (בברכות כ"א) ולואי שיתפלל אדם כל היום ולכך הוצרך להזהיר על זה לפי שהוא רב חסד ומטה במחצה על מחצה לזכות והי' די בקובע זמן לתפלה לזה הזהיר שירבה בתחנונים ובזה פרשתי לשון הנוסח בעל הנסים דחנוכה וקבעו שמונת ימי חנוכה מאי לשון וקבעו וכן הוא (בשבת כ"א ב') לשנה אחרת קבעום דהנה בס' תפארת שלמה לזאת חנוכה כתב לישב קושית הקדושת לוי על מה שתקנו חכז"ל בחנוכה ופורים לעשות זכרון על הנסים אשר נעשו אז ולמה לא תקנו לעשות זכרון לנס גדעון וסיסרא בהקדים הכתוב (בתהלים קל"ו) לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו וצ"ב מאי רבותא בזה שעושה נפלאות לבדו וכי הוא צריך לעזר מזולתו אכן יש כמה עניני חסדים יש על ידי אתערותא דלתתא מתעורר למעלה כדכתי' והנה עב קטנה עולה ככף איש עב בגמטריא חסד והוא ככף איש לפי ערך התעוררת מעשה הצדקה ככתוב ונתן לך רחמים ורחמך ויש עוד חסד מה שהקב"ה מעורר רחמיו וחסדיו הרבים כמו שנקרא רב חסד וזה חסד עליון וזו זכור רחמיך ה' רחמיך העליונים וחסדיך כי מעולם המה פירוש החסדים עתה הם רק מעולם מהתעוררת למטה וא"כ מה נעשה אזיבי קיר אם ח"ו לא יהי' ראויים לזה וזו שפירש רש"י (בפרשת ואתחנן) אעפ"י שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אינם מבקשים רק מתנת חנם כדי שיהי' בבחינת רב חסד ולזה בשעת קריאת ים סוף אמר משה לבני ישראל ה' ילחם לכם ואתם תחרישון פי' שאתם צריכין לחסד עליון לבד ולא מצד תועלת התפלה שלכם וזו שאמר לו השי"ת מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו ואיתא בזוה"ק בעתיקא תליא מילתא רמז לחסד עליון הנסתר מכל קטרוג והענין בזה כי אם אמנם בני ישראל הי' אז בתשובה שלמה וצעקו אל ה' מקירת לבם כדכתיב ואת זעקתם שמעת על ים סוף והי' מזה אתערותא דלתתא עכ"ז הקב"ה ברוב רחמיו הגדיל חסדו עמהם לעשות עמהם נפלאות מבחינת חסד עליון שיהי' גובר על בחינת החסד אשר התעוררו למטה וז"פ לעושה נפלאות לבדו מבחינת חסד עליון כי מלבד החסד אשר הי' ראויים מחמת מעשיהם הוסיף ה' עליהם בחינ' חסד עליון מרחמיו רבים למען יהי' כן תמיד אף אם לא יהיו ראויים מצד מעשיהם אל יעזבם וזו לעושה נפלאות לבדו כי לעולם חסדו כדי שיהי' כן לעולם וזה ועושה חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצותיו פירוש כי הצדיקים הם מעצמם ראויים לחסד אבל הקב"ה עושה רב חסד לאלפים דורות אחריהם והענין בזה כי אם החסד העליון מתעורר בלתי שום אתערותא דלתתא די בזה שעושה עתה עמו חסד, אבל אם בני ישראל מתעוררים מלמטה וראויים מצד מעשיהם כמו שהי' בשעת קריעת ים סוף ובשעת הנס דחנוכה שהי' צדיקים כמו שאמרו ורשעים ביד צדיקים וכן בימי הפירים שמרדכי החזיר אותם בתשובה שלימה והי' ראויים לאותו נס מה עשה השי"ת להראות להם חסדו וטיבו הגדול להיות מבחינת עושה נפלאות גדולות לבדו אך בזה הוסיף תת כח אשר גם בזמן הזה תהי' כן כדכתיב (נחמי' ט' י') ותעש לך שם כהיום הזה וכן מי שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה כדי שלא יהי' הפסק כדכתיב (איכה ג' כ"ב) חסדי ה' כי לא תמנו ומיושב קושית הקדושת לוי כי בנס גדעון וכדומה הי' הנס רק בחסד עליון לבד בלי שום אתערותא דלתתא כלל כי לא היו ראויים לאותו נס לכן לא הי' הנס רק לשעתי לבד לא כן בנס חנוכה שהי' צדיקים אמרו ולך עשית שם גדול מה עשה הקב"ה להראות חסדו להיות מוסיף והולך שיהי' כן לעולם וזו ולטעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקו כהיום הזה שיהי' כהחסד עליון אשר התעורר אז בימים ההם בזמן הזה לעשות עמנו נסים גם בזמן הזה עכ"ד המתוקים ובזה מיושב הערה גדילה להי"ג מדות שבי"ג מדות יש רב חסד ואמת וכתב בספר תפארת שלמה (לשבת שובה דף מ"ג) הנה לכאור' מדת ורב חסד עם ואמת אינן שווים כי בחינת אמת היא בחינת משפט אמת עפ"י הדין ומה ענינו לי"ג מדות של רחמים ולפי"ז א"ש דהא חסד המתעורר רק מלמעלה הוא חסד הרבה יותר מאם בא מחמת אתערותא דלתתא אבל הוא רק לשעה אבל חסד הבא ע"י אתערותא דלתתא קיים לעולם בימים ההם בזמן הזה ואם באו שני החסדים יחדיו שבא חסד ע"י אתערותא דלתתא וגם מאתערותא דלמעלה א"כ הי' מן הדין שרק זה החלק שבא על ידי אתערותא דלתתא ותקיים לעולם לעורר בכל שנה חסד זה אבל חלק חסד שבא מאתערותא דלמעלה יהי' רק באותו שעה כי מאחר שהם הרוב כמו שכתיב ורב חסד והאיך יתבטלו בתוך המיעוט שבא מאתערותא דלתתא לקבל טבעם להתקיים לעולם בכל שנה ושנה ומשמיענו חידוש גדול שאם יבאו שניהם יחד אז גם רוב החסדים שבאו מהתעוררת דלעילא יתאימו יחד לעורר חסד בכל שנה ושנה והנה אמת הוא דבר המתקיים כמאמרם ז"ל (שבת ק"ד) קושטא קאי, ולפי"ז יומתק שזו המדה שגם רב חסד אם בא בעת שהי' גם חסד מאתערות' דלתתא ואמת יתקיים לעולם בכל שנה ושנה וזו ואמת שגם רב חסד יקבל מדת אמת להיות קיום לעולם והוא ממדת רחמים והיינו מטעם דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ורב חסד מטה כלפי חסד והוי כאלו הרוב בא מחמת אתערותא דלתתא ובזה יובן הכתוב (במיכה ז' כ') תתן אמת ליעקב חסד לאברהם דמן הראוי' הי' לומר איפכא תתן חסד לאברהם ואמת ליעקב דהא אברהם קדום ליעקב אבל לדברינו א"ש שמשמיענו חידוש שנתעורר ליעקב חסד שעשה השם לאברהם הגם שהי' אתערותא מלמעלה נתקיים לעולם לזרעו אחריו כי תמיד הי' גם חסד לעומת מעשיו הטובים רק שהוא ית' הוסיף חסד על חסד המגיע לו בדין וגם זה נתקיים לזרעו אחריו ובזה יובן (תהלים ק"ג) כי כגבו' שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו דלכאורה מאי זה לשון גבר דמשמעו כאלו און רוצים בו וצריכין ליתן להם בעל כרחו ולפי דברינו יומתק דהא לפני זה אמר יודיע דרכיו למשה וגו' רחום וגו' ורב חסד ואח"כ אמר וחסד ה' מעולם ועד עולם ולכאור' הי' ראוי' שיגברו חסדיו ית' מהתעוררת עליון ויבטלו את החסד שבא מהתעוררת דלמטה דהא הוא רב חסד היינו הרוב ואעפי"כ יתקיים לעולם מעולם עד עולם ובזה מובן (תהלים קי"ז) כי גבר עלינו חסדו דהיינו שחסדו ית' יהי' הרוב אעפי"כ יקבל טבע המיעוט ויתעורר בכל שנה ושנה ומקבל מדת ואמת ה' דהיינו לענין שיהי' לעולם ובזה יובן (תהלים קל"ז) לעושה נפלאות גדולות לבדו ופי' בס' תפארת שלמה תיבת לבדו שבא מהתעוררת עליון לבד, גם זה החלק יצטרף לחלק הבא מהתעוררת שלמטה ויהי' לעולם חסדו ומצאתי גוף ההערה לזכות בדין ע"י קבוע כמחצה בס' בכור שור (ר"ה ט"ז):

תוכן העניינים

דבר המלוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה