דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות רמד
כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בני' כי איננו, וצ"ב דבני' לשון רבים ואיננו לשון יחיד ופרשתי בספרי אבות על בנים בהקדמה עמוד מ"א שהכוונה על שאין הוא ית' דבוק בהשכינה הקדושה או שאינו דבוק עם ישראל כדכתיב (ירמי' י"ג) כאשר ידבק אזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי בית ישראל ובגולה מחיצה של ברזל מפסקת ביניהם לבין אביהם שבשמים וכעת מצאתי כדברי בזוה"ק (ויקרא כ') עה"פ ואם כל עדת ישראל ישגו ר' יוסי פתח ואמר כה אמר ה' קול ברמה וגו' כה אמר ה' הא אוקמו' בכל אתר דנבואה שרי למללא הוי מלוי אשתמודען והכא האי כה אמר ה' קב"ה ומה אמר קול ברמה נשמע, הכי תנינן דבההוא יומא דאתחרב בי מקדשא לתתא וישראל אזלו בגלותא ריחיין על צואריהון וידיהון מהדקן לאחורא וכנ"י אתתרכת מבית מלכא למיהך בתריהון בשעתא דנחתא אמרת אהך בקדמיתא ואבכה על מדוראי ועל בני ועל בעלי, כד נחתת חמת אתרה' הוא חריב וכמה דמא דחסידי אחושד בגווה והיכל קדישא וביתא אתיקד באשא כדין ארימת קלא ואתרגישו עלאי ותתאי ומטא קלא לעיי' עד אתר דמלכא שרי בי' ובעה מלכא לאהדורא עלמא לתהו ובהו עד דנחתי כמה אוכלסין וכמה משריין לקבלה ולא קבלה תנחומין מנייהו הה"ד קול ברמה נשמע נהי בכו בתמרורים רחל מבכה על בני' מאנה להנחם על בני' דלא קבלה תנחומין כי איננו בנין מלכא קדישא היה סליק לעילא לעילא ולא אשתכח בגווה הה"ד כי איננו ולא כתיב כי אינם אמר לי' ר' חייא מאי רחל מבכה על בני' א"ל אוליפנא דהוא כנסת ישראל ודא אנהו דיעקב ודאי דכתיב ויאהב יעקב את רחל וכתיב ורחל עקרה וכתיב התם (תהלים קי"ג) מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה ד"א כי איננו כמה דאתמר איננו גדול בבית וגו' איננו דהא אסתליק לעילא ואתרחיק מכלא איננו בזווגא בה איננו לאשתכחא, ועוד פרשתי שם כי מאוננת שגם בהיותם בגולה שורה שנאה ביניהם שעל עון זה נחרב ביהמ"ק וזו שבני' איננו כאיש אחד: