דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות רלט
תנחומא אמר יצחק נפשי נתינה לך אוי על דמי וי"ל דמי היינו זרעו כעין דרשתם ז"ל על הפסוק קול דמי אחיך צועקים דהיינו דמו ודם זרעו ויצחק הבין שלכך הוצרך להעקד ופי שבי נכללו כל ישראל ושם הוכנו למסור נפשה למיתה אז בעשה כן לעשות רצון קונו אמר נפשי נתונה לך היינו בשמחה אבל אוי על דמי שיהרגו זרעו בידי גוים ע"ז צוח וי ויש רמז עוד כי בימי גלותינן אין מלך בישראל מזרע בית דוד וזו דמי ניטריקין דוד מלך ישראל ע"ז הזמן צעק וי: