דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות רכא
או יאמר דבספר ישמח משה (פרשת אמור) על הפסוק בחדש השביעי ביאר הפייט ביוצר לר"ה יום ב' יום זה אם יקרה בשבת קדש זכרון תרועה מקרא קודש טבעו אם בחול יבואכם צוו לתקוע בכל גבולכם, והנה הלשון טבעו אין לו ביאור כי טבע מאי בעי הכי והענין ע"ד משל מי שהוא רעב ואוכל הוא משביע הרעבון בכל מאכל אף בהפחות ובגרוע שבמאכלים ואף בלחם יבש ואם ירצה להשביע הרעבון שלא על ידי מאכל כגון ע"י שמיעה או ראי' לא יתכן על ידי ראיית או שמיעת דברים המצויים רק אם ישמע דבר נפלא הפלא ופלא שמתענג בו מאד אז שוכח רעבונו ומשביעו זמן מה כגון בשמיעת קול זמר שלא נשמע כמו' בפה או בכלי או מעשה נפלא שמתענג השומע או דברי חכמה הנפלאה להאוהב חכמה וכן בראיית איזה דבר נפלא והוא דבר מוחש אין להכחישו ולהבין למה זה שהמאכל משביעו אף בפחות וזה דוקא בדבר נפלא דעת לנבון ניקל שהוא משום שהמאכל טבעו להשביע מצד התולדה לכך ישביע אף במאכל פחות אבל שמיעה וראי' אין טבעם להשביע רק שמשביעין במקום מאכל שיהי' כאלו אוכל ולזה צריך לדבר נפלא שישנה טבעו סימן לדבר ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו ר"ל שראי' זו השביען והנמשל כל המצות כולם המה תועלת לנו בטבע אף שאין אנו יודעים סיבת התועלת אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה ונמצא העושה מצוה בפועל הוא בניקל שיעשו התיקון והיסוד שראוי' להיות ע"י מצוה זו אף בעשי' כפשוטו אמר ונעשה כרצונו אף בלי כוונה סודות נסתרים ואף אם אין כאן הטהר' והקדושה הגדולה והיראה והאהבה הראוי' משא"כ כשאין עושה המצוה בפועל רק דוגמתו שזה אין טבע התיקון וצריך להיות בטהרה וקדושה נפלאה וכוונה זכה שיעלה כאלו נעשה בפועל והנה ידועה גודל התועלת של שופר בר"ה וממש זה קיום כל האומה ישראלית והנה בחול שתוקעין בפועל זה טבעו להציל את ישראל אבל כשחל בשבת קדש ואין אנו תוקעין בפועל ממש ואנו עושין זכר שיהי' נחשב כאלו עשינו בפועל לזה צריך שקודה רבה לטהרה ולקדושה ולא לקרא בפה מטונך, ולזה אמר אם יקרה יום זה בשבת קדש שאינו אלא זכרון תרועה ע"כ מקרא קודש ושמא תאמר למה לא הקפיד כ"כ בחול לזה אמר טבעו אם בחול ובואכם צוה לתקוע בפועל וזה טבע ע"כ די אם יום תרועה יהי' לכם ולא אמר על זה מקרא קודש משא"כ בשבת שצריך לפעול כדוגמא צריך שקידה גדולה וקדושה יתירה עכ"ד וזו בצדק נעקד היינו בכוונה גדולה ובקדושה יתירה לפי שנשחט תמורו איל ונתקבל לרצון תמורתו: