דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות קעט
כי זוכר כל הנשכחות אתה ואין שכחה לפני כסא כבודך ויל"ד הכפל שזוכר ואין שכחה וגם השינוי אתה ולפני כסא כבודך ובס' (אהבת יונתן בהפטרה) בד"ה וזכרתני הקשה אם אין שכחה איך שייך זכירה וי"ל דהנה אם אדם עובר עבירה לאחר זמן נשכח ממנו אבל למעלה כתוב בספר ואין נשכח אפי' שיחה קלה ועל הכל ישפוט אולם בס' ישמח משה (פ' שופטים בהפטרה) בד"ה אנכי אנכי מנחמכם פירש שתיבת מנחמכם הכוונה מלשון חרטה ונחמה כעין וינחם ה' על הרעה (פ' תשא ל"ב י"ד) ובן אדם הוא ויתנחם (פ' בלק כ"ג י"ט) זו מחסדי ית"ש שגם אם האדם שכח מה שחטא ואין עילה על לבו להתחרט ולשוב בתשובה נשלח לו ממרום הרהורי תשובה בלבו ומעוררין אותו משינתו וידוע מספרים הקדושים שבימים נוראים אין לך אדם שאין לו שעה שמרגיש התעוררת בנפשו וכתבו דאז דנין אותו למעלה וצריך אז להתמרמר בבכי ובחרטה- וזו אנכי מנחמכם אשלח בלבכם חרטה והרהורי תשובה גם שאת מעצמך תשכח ה' עושיך עכ"ד- ולפי"ז י"ל הגם שאדם בעל שכחה ואינו משים אל לבו לפשפש במעשיו ואתה זוכר כל הנשכח מבני אדם זו חסדך אשר ביום הכסא בעת שאתה יושב על כסא דין לשפוט כל באי עולם אז אין שכחה גם מבני אדם כי אתה שולח ממרום הרהורי תשובה בלבם ויזכרו עונותיהם וישיבו בתשובה עליהם: