דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות קעו
(ירמי' ב') הלך וקראת באזני ירושלים לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה י"ל שזכות גדול הוא האמונה הגדולה שהרי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא והי' להם לחוש מאחר שבמדבר אין מציאות בדרך הטבע להתפרנס רק בדרך נס אולי כשיחטאו לא יפרנסם בדרך נס והם בטחו שגם אם יחטאו לא ימנע מהם המן וכן כתיב לחידוש (בנחמי' ט') אף כי עשו וגו' ואתה ברחמיך הרבים לא מזבחנו וגו' ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ונתקיים בהם הכתוב (תהלים ל"ג) יהי חסדך עלינו כאשר יחלנו לך שכמו שאדם בוטח בו ית' כן באה הישועה ולזה לעולם עומד להם זכות זה שגם אם חטאו לא ימנע מהם פרנסתם אפי' בדרך נס ולמדו כן מאבינו אברהם שנאמר לו לך לך אל הארץ אשר אראך ולא גילה לו הארץ אם יש מקום להתפרנס שם ובזה אמרתי להגדיל הנסיון שהבטיח לו הקב"ה ששם יהי' לו בנים כי יותר צער לאדם אם עולליו עטופים ברעב משאם הוא רעב והוא המציא להתחסד עם קונו שמודתו חסד לילך למקום שאין ידוע לו ולזה גם בניו עשו כן וזו זכרתי לך חסד נעוריך שהתחסדו עמו ית' לילך לארץ לא זרוע: