דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות קנח
או יאמר עפ"י עבודת ישראל (בס' שופטים) שכתב שדרך עבודה הנכונה להסתכל תמיד על גדלות הבורא ב"ה אשר ברא כל העולם ומכלם עיקר רצונו בעבודת האדם השפל אחרי אשר יזבח יצרו ויעסוק בתורה ועבודה מעומק הלב וערבה לה' מנחתו ובכ"ז צריך לזכור שפלותו וחטאתו מימי קדם ולהיות לו רוח נשברה ועפ"י שני דרכים הללו תכון העבודה שאיני מתגאה לאמר ב"ה אני מתפלל ועוסק בתורה ומצות או להיפוך מי שהוא מסתכל על עצמו שהוא אין ואפס רק שהוא בבחינת מרה שחורה שמתמרמר כ"כ עד שלא יאמין שהקב"ה ישמע תפלתו וא"כ למה יתפלל בחנם הנה תועבת ה' גם שניהם וע"ז איתא בסוף תיקונה זוה"ק רמז מאמר חכז"ל סומא באחת מעיניו פטור מן הראי' כי האדם צריך להסתכל בגדלות הבורא ב"ה ורצונו בעבודת שוכני בתו חומר והשני שיזכור קטנות עצמו עד אשר יעמוד בחיל ורעדה ויקיים ולפני נעבוד ביראה עכ"ד וזו אם גם כעבדי' אנחנו ויודעים שפלות מעמדינו מ"מ איננו כסומא באחת מעיניו רק עינינו שתי עינים לך תלויות שאנו יודעים שבכל זה רצונך בעבודתינו ובטוחים אנו שתקבל תפלתינו והכנעתינו ברחמים: