דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות קכה
(ר"ה כ"ט) כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה יהי' לכם לא קשיא כאן ביו"ט שחל להיות בשבת כאן ביו"ט שחל להיות בחול אמר רבא אי מדאורייתא במקדש היכי תקעינן ועוד הא לאו מלאכה הוא ומקשים דעדיין צריך ישוב הסתירה דהא מה"ת מותר לתקוע בשבת וי"ל דהנה פעולת השופר לעורר לשוב ולהתחרט ועיקר המצוה להתודות על חטאיו והנה בר"ה אין רשאין להתודות רק בשעת תקיעת שופר ולפי"ז י"ל דבשבת גם בשעת התקיעות אין להתודות בפה ולכך כתיב זכרון תרועה שיחשוב במחשבתו וידוי חטאים וכעין שאמרו חכז"ל (ספרי פ' תצא) בזכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלב ת"ל לא תשכח הרי בלב כבר אמור הרי דזכרון הוא בלב אבל כשחל ר"ה בחול נאמר יום תרועה שאז אפשר להתודות גם בפה בשעת התקיעות, ובזה יובן המסורה (אמור) זכרון תרועה (ובקהלת א' י"א) אין זכרון לראשונים אין זכרון לחכם עם הכסיל (קהלת ב' ט"ז) דהיינו גם אם יתודה רק בהרהור יפעול שאין זכרון לראשונים מה שחטא שיסלח לו ה' והטעם עפ"י מאמרם ז"ל (קדושין ל"ט) מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ולא כן במחשבה רעה, והנה מחשבה טובה באה מיצר טוב ומחשבה רעה מיצה"ר והוא נקרא מלך זקן וכסיל ויצר טוב נקרא מלך חכם וזו הטעם כי אין זכרון לחכם עם הכסיל כי לחכם מצטרף מחשבה טובה למעשה ולא כן להכסיל המחשבה רעה אין מצטרף למעשה: