דבר המלוכה· רבי שאול בראך
אות קד
ויחשבי' עלי לשכורה ובמסורה (פ' לך) ויחשבה לו צדקה ובפ' וישב ויחשבה לזונה - וי"ל דהמסורה באה לתת טעם למה יחשב לצדקה לאברהם שהאמין בה' וכי כל אדם לא יאמין אם יבטיח לו השם וי"ל שאם הי' ההבטחת הזרע בעניני הגוף לבד אין זה חידוש אם תאמין בדברי ית' אבל כאן הבטחת הזרע הוא ענין הנפש כמו שהביא יפה ענף מד"ר איכה עה"פ בלע בשרי) שר' יחיאל בא בחלום לאביו הרא"ש והודיעו שאי אפשר לו לזכות למקום הראוי' לו בעולם העליון לפי שלא הניח זרע בעולם וראינו הצדיקת תמר שעשתה מעשה זו לזכות לבנים וכן הנביאה חנה אמרו חכז"ל (ברכות ל"א ב') שאמרה שאם לא יתן לה ה' זרע תלך ותסתר עם איש אחר שיתקיים בה ונקתה ונזרעה זרע ובכל זה אברהם לא עשה שום פעולה אעפ"י שהי' זקן ועברו שנים הרבה ולא נתקיימ' ההבטחה לזה נחשב לו צדקה וזכות שכ"כ האמין בה' שגם נפשו מסר על זה שלא דחק עליו ית' לקיים הבטחתו: